וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנאת עובדים

ניצן קליין

4.5.2009 / 0:49

במקום לחפש בעמודי הדרושים ולמצוא עבודות שיתישו את נשמתכם, חפשו מה יסב לכם אושר ותנו לדרך להוביל

"אני קם בבוקר, מצחצח שיניים, מתלבש, נכנס לאוטו ונוסע למשרד. בדרך למשרד אני מתחיל לחוש את הקשר בבטן, הקשר הזה שאומר לי, שגם היום הבוס יגיד לי מה לעשות, או שגם היום אני אעשה את אותה עבודה שגרתית, משעממת ונטולת משמעות עבורי. האמת היא, שממש הייתי רוצה ללכת כל יום לעבודה ולהרגיש כאילו אני ביום חופש".

את הסיפור הזה, או דומים לו, אנחנו חווים בחיים שלנו, או שומעים מחברים ומקרובים כמעט בכל יום. אז איך אני דואג לעצמי לעבודה, שתהיה גם כיף? עבודה שאחוש בה כמו ביום חופש? עבודה, שאהיה בה מאושר? ישנם כמה עקרונות, שאם אגייס אותם למשימת חיפוש עיסוק או בחירת קריירה, יוכלו לקרב אותי לאותו חופש בו אני מעוניין.

העיקרון הראשון: חפש פנס, במקום לחפש מתחת לפנס

מכירים את הסיפור על הרשל'ה, שחיפש את המפתח, שנפל לו, מתחת לפנס. באו לעזור לו ושאלו אותו איפה איבד את המפתח, הצביע הרשל'ה על ספסל במרחק ואמר: "שם". - "אז למה אתה מחפש אותו פה?", שאלו האנשים. - "כי כאן יש אור", אמר הרשל'ה.

פעמים רבות אנחנו מחפשים או בוחרים עבודה רק מפני שהיא שם, במקום לחפש את אותה העבודה שאנחנו באמת רוצים. על מנת למצוא עבודה שתגרום לנו אושר, עלינו לדעת קודם-כל מה הם אותם דברים המביאים אור לחיינו, לבדוק איפה בחיים חווינו אושר ומה היה שם שאיפשר לנו לחוש מאושרים.

העיקרון השני: שרטט את חור המנעול

אם הרשל'ה היה מחפש "משהו" ולא מפתח, סביר להניח, שהוא היה מוצא "משהו". השאלה היא אם אותו "משהו" היה פותח עבורו את הדלת. על מנת להגיע לעיסוק שאותו אני רוצה, עלי לדעת איך הוא נראה. רק כאשר אני יודע מה גורם לי להרגיש טוב ומה מאיר את חיי, אני יכול להתחיל לחפש את המפתח. אלא שכדי למצוא אותו באמת, עלי לדעת איך הוא נראה. בשביל לדעת מה יפתח את הדלת, עלי לדעת איך הדלת נראית עד לפרטים הקטנים כמו מבנה חור המנעול.

כעת, משאני יודע מה הם אותם הדברים המאפשרים לי לחוות אושר בחיים, אני יכול לשרטט לעצמי פרופיל עיסוק, שמכיל את אותם המרכיבים. לפעמים חלק מהם קיימים עבורי מחוץ לתחום העיסוק לפרנסתי, ואותו עיסוק בא להשלימם בלבד. לדוגמא: אם אני אוהב לעזור לאנשים, להרגיש משמעותי ולעסוק ביצירה, אשרטט לי עיסוק שיש בו את שלושת המרכיבים. יתכן שבערבים אני הולך לחוג יצירה, ולכן בעבודה אסתפק בהיותי משמעותי ועוזר לאנשים.

העיקרון השלישי: קריאת כיוון

כשהדלת ידועה לי והמפתח ביד, אני יכול לעבור לתכנון הדרך שתיקח אותי אל הדלת. אני יכול לשאול אנשים אם הם מכירים את הדלת. אני יכול לשער באיזה איזור יש דלתות כאלו. אני יכול להחליט שאני מתחיל לחפש באזור מסוים ואז עובר לאחר. ברגע שהעיסוק אותו אני מחפש נהיר לי, אני יכול לתכנן מה עלי לעשות על מנת להגיע אליו: לימודים, חיפוש באינטרנט, עזרה מחברים וכל אמצעי אחר, שיוכל לקדם אותי לאיתורו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

העיקרון הרביעי: תן לדרך להוביל

כשהשרטוט מוכן ואני יודע מה אני רוצה, אני יכול לתת לדרך לעשות את שלה. אני יודע היכן אני נמצא, המפתח בידי ועכשיו אני מתקדם בדרך. גם אם הדרך אינה ידועה לי, יש מספיק סימנים שיובילו אותי אל הדלת. וכיצד אדע שהגעתי? הרי יש לי שרטוט מדויק והמפתח אצלי ביד. אין טעם לעשות את הדרך כאשר בכל רגע אני בודק איפה אני, מוודא שאני במסלול הנכון, מוודא שהדרך נראית בדיוק כמו שתכננתי. אם אלך בצורה זו, אזי כל שינוי שיקרה במסלול, יגרום לי לפקפק בעצמי ובנתיב, ולהתעייף ממכשולים ומאתגרים. אפשרות אחרת הינה, ללכת במסלול שתכננתי, לאפשר לעצמי חופש לקבל כל שינוי שיווצר בו ולהיעזר במה שהוא מזמן לי.

אם המטרה ברורה לי ואני כל הזמן פועל להשגתה?, תוך מתן חופש להתרחשויות שמסביב לסייע לי להגיע לשם, הסיכוי שאגיע אל היעד ושהדרך תהיה נינוחה גדול יותר מאשר כאשר אני מחזיק את המסלול אל היעד, בשליטה מלאה שלי. האם אנחנו באמת יכולים לשלוט בתוצאות של מעשינו או בדרך בה אנו בוחרים? יש לנו אמנם רעיון האומר שאנחנו יכולים לעשות את הכל בדרך שקבענו לעצמנו. אלא שבסופו של יום גם לסביבה וליקום יש השפעה על התוצאות של מעשינו ועל הדרך. אם נדע לגייס אותם - את הסביבה והיקום – לטובתנו, במקום להתנגד להם, נוכל להגיע למטרה בנינוחות ובמהירות.

העיקרון החמישי: שינוי הסיפור

בדרך נפגוש אתגרים. אל מול אתגרים אנו נוהגים "להלביש על העובדות" סיפורים, שיעזרו לנו להתמודד עם תחושות של קושי. לכל אחד מאיתנו יש סיפורים על מה שאנחנו חווים בחיים ועל מה שיכול לקרות לנו. האמת היא שהעובדות הן תמיד רק עובדות. מה שעוצר או עוזר לנו להבין או להתמודד איתן, הם הסיפורים שאנו "מלבישים" עליהן. ישנם סיפורים, שעוזרים לנו להתקדם וכאלו שעוצרים אותנו. כשאנחנו עסוקים בסיפורים שעוצרים אותנו, הם מסתירים מאיתנו הן את המטרה והן את הדרך. כאשר אנו בוחרים סיפור שמקדם אותנו, הוא עוזר לנו לצלוח את המכשולים בדרך. אם נדע לזהות את הסיפור ולהפרידו מהאמת, מהעובדות, נוכל לבחור סיפור מקדם במקום סיפור עוצר. סיפור שיתאים לעובדות, אבל יסתיים בסוף טוב.

העיקרון השישי: פתח את הדלת

מאחורי הדלת יש עולם של דברים, שאי אפשר לראות כל עוד הדלת סגורה. כך גם התיאוריה - סופה להישאר חלק מספר תיאוריה, אם לא נעז לעשות בה שימוש. גם אם מצאתם פנס, שרטטתם את חור המנעול, יצרתם קריאת כיוון, נתתם לדרך להוביל ואפילו שיניתם סיפורים - דבר לא יקרה אם תשאירו את כל אלה ברמת התיאוריה. על מנת ליצור משהו, עליכם לפתוח את הדלת. עליכם לבטוח בעצמכם ולהעז. רק כך תוכלו לראות מה יש מאחורי הדלת.

העיקרון השביעי והאחרון: בחר לשמוח

גם אם ניכנס לתוך "הבית", הוא העיסוק, לא תמיד נשמח עם מה שמצאנו שם. לעתים נמצא שם פגמים, לפעמים נחשוב ש"הבית" הקודם היה יפה יותר. על מנת ליהנות מהעיסוק שלנו ומהחיים בכלל, עלינו קודם כל לבחור בהחלטה שכך אנחנו רוצים לחיות – בהנאה. מאוד קל לנו לבחור להיות עצובים, או לבחור להיות מתוסכלים. זה קורה לנו כמעט בשנייה, כאשר משהו שציפינו לו לא התממש. האתגר בלבחור לשמוח הוא שאין שום דבר חיצוני ש"מפעיל" את הבחירה. זו פשוט בחירה שלנו מבפנים: לקבל את מה שקורה בהנאה. קודם כל לקבל את מה שיש ואחר כך - לשמוח בכך – כי הרי זה מה שיש. לא משנה מה יהיה העיסוק שנבחר- אם לא נדע לבחור לשמוח ונמתין למשהו חיצוני שיקרה על מנת שנוכל לשמוח, סביר להניח שנתאכזב אם "משהו" לא יקרה או לבטח יקרה לא כפי שציפינו. בדיוק כמו שלחפש "משהו" - לא בוודאות יפתח לנו את הדלת.

גם בתקופה מאתגרת בתחום התעסוקה, כמו היום, ההזדמנויות רבות אם רק נדע לכוון למקום הנכון לנו, לשחרר את השליטה ולהקשיב לסימנים בדרך.

* ניצן קליין הוא מאמן אישי וארגוני ליחידים ולקבוצות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully