הקרב על החופש

לכולנו יש בחירה כיצד להשתמש בתודעה שלנו. האם אנו מעדיפים לנסות ולשלוט במחשבות וברגשות המופיעים בתוך התודעה? או להניח להכל להיות כפי שהוא ולנוח במודעות שנמצאת בבסיס כל מה שמופיע? מה מבין השניים מוביל לחופש אמיתי?

רבים מאיתנו למדו להשתמש בתודעה שלנו בדרך מצומצמת מאוד, כדי לתאר את עצמנו ואת המתרחש בעולם. אך כאשר יש לנו רק את מערכת היחסים המצומצמת הזאת עם התודעה, אין לנו חשק או אנרגיה לכל הדברים הנפלאים שאנו מסוגלים לתרום לעולם ולעצמנו. אפילו אם כלפי חוץ נראה כאנשים מצליחים מאוד, נהיה כמו עלה נידף ברוח בהשוואה למה שאנו יכולים להיות, במידה ולא היינו מנסים לפקח תוך שליטה על כל המחשבות והרגשות שלנו. אם אנו מעבירים את כל חיינו במלחמה נגד המחשבות והרגשות, כאילו היה להם טבע עצמאי, לעולם לא נראה אותם כפי שהם באמת.

באיגרוף, שני מתאגרפים מנסים להכות האחד את השני עד לאובדן הכרה. ובכן, אם אנו מעבירים את חיינו שקועים בתירגול המתיש של לנסות להיפטר מהמצבים המכאיבים שלנו, הרי זה כמו תחרות איגרוף עם התודעה שלנו. כאשר אנו חושבים על המחשבות ועל הרגשות שלנו כאויבים שמהם אנו פוחדים, אנו מרגישים שעלינו להכות אותם עד כדי כניעה ותמיד מפחדים שאם לא נעשה זאת, יום אחר יום הם יתישו אותנו במכות שלהם ולבסוף יביסו אותנו בנוק-אאוט אחת ולתמיד.

לנתח מחשבות ורגשות, לדחות אותם או לנסות לתקן אותם בעזרת גישות שונות, לכאורה רק תורמים לחיזוק המציאות שלהם. האמת היא שהתאגרפנו רק עם צללים, אך כל ניסיון לשנות או לשפר את המחשבות שלנו מעניק לצללים רושם יותר ממשי.

אנו תמיד מחפשים משהו שיגרום לנו להרגיש טוב יותר. מתוך רצון לשפר את עצמנו, ייתכן ונאמר: "מחר אני הולך להיות אדם טוב. אינני הולך לכעוס ולאבד את העשתונות!". אך יום המחרת מגיע ואיננו יכולים לשמור את המחשבות והרגשות במקומם, והעשתונות אובדים, הישר מול פרצופו של הבוס. אנו רוצים להשיג חופש ממחשבות ומרגשות שליליים על ידי עיצובם מחדש למחשבות ורגשות חיוביים, אך האמת היא שאי אפשר לעשות זאת באופן קבוע. מחשבות ורגשות הם בלתי צפויים וספונטניים מטבעם. לנסות ולשלוט בהם זה כמו לנסות להחזיק בהשתקפות הירח באגם. אין שום דבר להחזיק בו – ואין "את" או "אתה" שיבצעו את פעולת ההחזקה. הסובייקט והאובייקט שניהם כמו חזיון תעתועים.

אולי נקנה ספר לעזרה-עצמית שיאמר לנו כיצד להתמודד עם דיכאון ועם הערכה עצמית נמוכה. נרגיש שמחים ומלאי תקווה לפרק זמן מסויים, אך כאשר נניח את הספר בצד, מה יקרה אז? המחשבות השליליות הישנות פשוט יסתערו עלינו בחזרה. אז נקח ספר עזרה עצמית אחר, אשר מציע פתרונות אחרים – אבל אותו הדבר יקרה שוב, מכיוון שאנו רק משתמשים בנקודת מבט אחת על מנת לשנות נקודת מבט אחרת. זהו מאמץ עקר, והוא לעולם לא עובד באמת.

עלינו להיות מודעים לכך שלא רק המחשבות והרגשות השליליים הם אשר מטרידים – כל המחשבות והרגשות מטרידים במובן מסויים, כל עוד איננו מכירים בכך שבבסיסם כולם הופעות שופעות חיים של המודעות. אנו מנסים לשמור את אלו שאנו אוהבים, אך איננו יכולים לעשות זאת. אנו מנסים להיפטר מאלו שאיננו אוהבים, אך גם את זה איננו יכולים לעשות, כך שבשתי הדרכים זה כואב.

בהסתמכות על המודעות, שנמצאת בבסיס כל מגוון המחשבות והרגשות, אנו מגלים את חוסר ההפרדה בין שמחה לסבל. אנו רואים שבין אם ישנה שמחה או בין אם ישנו סבל, אנו יכולים להיות נינוחים ושלווים לגמרי. כיצד? אנו נחים במודעות, לרגעים קצרים, החוזרים ונשנים פעמים רבות. זה הוא הטבע הבסיסי של שמחה ושל סבל גם יחד ושם אנו מגלים שלווה אמיתית. אנו מגלים שהנינוחות של הקיום אינה מושפעת מאף מצב רגשי. משמעות הדבר היא, שיש לנו אפשרויות חדשות בחיים. איננו צריכים להחזיק בהנחות יסוד ישנות באשר לשמחה ולסבל כאשר אלה עולים בנו. יש לנו הבנה הרבה יותר עמוקה שלפיה, בכל דרך בה יופיעו השמחות והסבל שלנו, הבסיס שלהם זהה.

בהתחלה, למרבית האנשים קל יותר לנוח במודעות כאשר נקודות מבט חיוביות ונייטרליות מופיעות וקשה יותר לנוח כאשר מופיעות נקודות מבט שליליות. כאשר אנו מתרגלים מנוחה עם מצבים חיוביים ונייטרלים, יכולתנו לנוח גוברת. בסופו של דבר יותר ויותר נוכל לנוח גם עם המצבים השליליים. כאשר מצבים שליליים מופיעים, ייתכן ובתחילה יהיה זה קשה ליהנות מהנינוחות של קיומנו, מכיוון שהכל בתוכנו צועק: "לא, לא! לא ייתכן שזה מודעות!" ייתכן ואפילו זה יראה לגמרי בלתי אפשרי לנוח עם מצבים כמו פניקה, כעס, שנאה, בלבול וקנאה, אך אין זה אומר שזה באמת בלתי אפשרי. פשוט הרגלנו את עצמנו להאמין שרגשות אלו מהווים איום. באמצעות כוחם של רגעים קצרים של מודעות, אנו יכולים להבין את טבעם הבלתי מאיים של הרגשות המכאיבים.

פעמים רבות חיפשנו אחר דרכים להיפטר מהמצבים המכאיבים שלנו באמצעות "תרופות נגד". אולם, אפילו אם נמצא דרך להטביע את המצבים המכאיבים לזמן מסויים בעזרת בקבוק וודקה, או בכך שנעשן ג'וינט, או ניקח כדור אקסטזי – כאשר ההשפעה תחלוף, מה יקרה אז? המצבים המכאיבים פשוט יציפו אותנו שוב. ייתכן ו"תרופות הנגד" בהן אנו משתמשים הן לא קיצוניות כמו אלה שזה עתה ציינתי. במקום לקחת סמים או להשתכר, אולי אנו צופים בטלוויזיה כל היום, מסתכלים בפורנוגרפיה, משחקים אינסוף משחקים אלקטרוניים, ישנים או אוכלים יותר מדי. או אולי אנו מתקשרים אל חברים ומרכלים, עובדים שעות נוספות וארוכות, או לוקחים חלק בפעילויות שמסיחות אותנו מהכאב שלנו. לא חשוב מהן דרכי הבריחה, כולן "תרופות נגד" ואף אחת מהן אינה יכולה "לפתור" לגמרי את המחשבות והרגשות השליליים שלנו.

לכולנו יש בחירה כיצד להשתמש בתודעה שלנו: לנסות לשנות את המחשבות והרגשות המופיעים בתוך התודעה או להניח להכל להיות כפי שהוא ולנוח בקיום הטהור אשר הוא החלל הבסיסי של התודעה– אינטליגנצית-העל הטבועה בנו. חשוב מאוד להבין זאת, מכיוון שהדרך הראשונה מובילה לבלבול ולסבל, בעוד שהדרך השניה מובילה לחופש אמיתי. רגעים קצרים של מודעות מוציאים אותנו מחוץ לפרמטרים של חיים המבוססים על מצבי רוח לתוך, הגילוי של המודעות הטהורה והנצחית, אשר היא הטבע האמיתי שלנו.

מפגשים פתוחים של ה-Great Freedom נערכים בכל יום שלישי בשעה 20:00 בבית תמי, רחוב בעלי מלאכה 16, גינת שינקין, ת"א.