החוקרת שדוקרת

"רוב חיי אני ביולוגית", אומרת דורית פרנס, 43, מטפלת ברפואה סינית ובעלת תואר דוקטור לביולוגיה מהאוניברסיטה העברית, בתחום של נוירוביולוגיה. "כשגמרתי את הדוקטורט, נסעתי להשתלמות של פוסט-דוקטורט בברקלי והייתי שם ארבע שנים. המחקר שלי התמקד בהבנת התפתחות מערכת העצבים בזבובים, כאשר המטרה היא לקבל, בסופו של דבר, תובנות חדשות על מערכת העצבים שלנו". ולא שזה פשוט. "כדי לעשות זאת, יצרתי זבובים מו?ט?נ?ט?ים שהתפתחות מערכת העצבים שלהם לקויה. לאחר מכן גיליתי מי הגן שהשתבש ואשר גרם להתפתחות הלקויה של מערכת העצבים. מסתבר שגן זה (והחלבון הנוצר על ידו) אכן קיים גם אצלנו וממלא תפקיד דומה".

שם, במדינת קליפורניה, שמעה פרנס על מדקר מזן מיוחד, שמתמחה באורתופדיה, והחליטה לאתגר אותו עם בעיות גידים שמהן סבלה במשך 12 שנים. עד אז נהגה לעבור מאורתופד לאורתופד, כשכל אחד מהם מלמד אותה עוד משהו בשיעור על כאב. היא חשבה שאין לה מה להפסיד. ואז התברר לה שלפעמים, כשהחסימה קשה במיוחד, גם הדיקור עצמו יכול להכאיב. "הגעתי לבחור שהיה מקועקע כולו, חצי גוף שחור-לבן וחצי גוף צבעוני. זה כאב לי בטירוף. אבל אחרי שגמרתי לקרוא לו 'רוצח', נעלמו לי כל הכאבים. ועד היום, תשע שנים אחרי, לא חזרו הבעיות". במעבדה בברקלי המשיכה פרנס לחקור את הגן והחלבון ההם ואז פתאום, אולי גם בהשפעת המחטים ההן, נמאס לה. היא ארזה את תובנות הפוסט דוקטורט הטרי וחזרה לארץ.

"כשחזרתי, הבנתי שאני רוצה ללמוד מה שהרוצח הסיני עשה לי, והלכתי ללמוד רפואה סינית. תוך כדי לימדתי ביולוגיה במכללות, מה שאני ממשיכה לעשות".

- איך משתלבת אג'נדה אלטרנטיבית עם אשת מדעים שכל מה שמעניין אותה זה הוכחות חותכות?
"ברפואה הסינית יש משהו מפוקס ומבוסס, שקרוב ברוחו להשקפה המדעית. נכון שאפשר לקחת אותה למקומות מאוד רוחניים. צ'י קונג ומדיטציה אלה דברים בסיסיים, גם לי כמטפלת, חשוב להרגיש צ'י בידיים, לעשות את המסע הזה עם עצמי ועם המטופלים. עם זאת, מאוד מדבר אלי באופן אישי, שיש ברפואה הזאת משהו מאוד פיזי. זה לא רק 'אנרגיות'. מחטים זה חומר פיזי שנכנס לגוף, אי אפשר להתעלם מזה. צמחי מרפא סיניים הם ערמה של חומרים פעילים במינונים די גבוהים. אם לא תיקחי את הצמח במינון מספיק גבוה, הוא לא יעבוד. במובן הזה הוא קצת כמו תרופה".

- מה דעתך על הצמחים האלה מבחינת האפקטיביות, יחסית לתרופות מערביות?
"ההבדל הוא שהצמחים הסיניים באמת מרפאים את המחלה, לא רק את הסימפטומים. אם מישהי סובלת ממיגרנות כל חייה והיא תיקח במשך חצי שנה צמחי מרפא, לא יהיו לה יותר כאבי ראש, לפחות ב-20 שנה הקרובות. הצמחים עושים עבודה נפלאה. הם לא 'רוחניים'. צמחים סיניים יכולים גם להזיק. בהרבולוגיה הסינית יש חומרים רעילים. אנשים לוקחים אותם לתקופה קצרה, כי הם סומכים על המטפל שלהם, אבל אם ייקחו אותם יותר מדי זמן, זה יזיק לבריאות שלהם. הרפואה הסינית לא תמימה. היא יכולה לעזור בצורה נפלאה, או לעשות נזק. לכן צריך שמי שמתעסק איתה ילמד כמו שצריך וידע מה הוא עושה".

לפני שנתיים וחצי התוודעה פרנס לשיטתו של דוקטור טאן הטייוואני, שמתמחה בדיקור המכונה "איזון מרידיאנים", אותו למד אצל טובי המטפלים במולדתו. "זו שיטה מאוד יעילה לבעיות שמעורבים בהן כאב, כתף קפואה, נקע", אומרת פרנס ומודה שהיא עצמה משתאה אל מול תוצאותיה. "התיאוריה משתמשת ב'עיקרון הנדנדה' – אם יש כאב או הפרעה כלשהי במסלול של מרידיאן נתון, נוכל לסלק את ההפרעה על ידי דיקור במרידיאן אחר שמאזן אותו ובאזור אחר לגמרי בגוף המשקף את האזור החולה. למשל, אם יש בעיה ביד, לרוב נדקור בכף הרגל (או ביד הנגדית, הבריאה). בעיה בברך תטופל על ידי דיקור במרפק. זו צורת דיקור מאוד יעילה, שגם מונעת את הצורך לדקור באזור החולה עצמו (אנשים רבים נרתעים מהחדרת מחטים ישירות לאזור הכואב). למרות שהשיטה נראית פשוטה לכאורה, היא מורכבת ומרובדת, מסתמכת על הכתבים העתיקים החשובים ביותר של הרפואה הסינית".

גם כאן, אגב, לא מדובר באלטרנטיבה רוחנית. ד"ר טאן, בעל תארים אקדמיים במתמטיקה והנדסאות, רואה בהשכלתו זו גורם חשוב שהשפיע על פיתוח שיטתו, ששמה דגש על לוגיקה בדיקור. פרנס, שמעידה על עצמה כבנאדם מאוד אנליטי, יוצאת השבוע ללונדון, לסדנה בהנחייתו. "כמעט כל מי שבא מהמדע או מהרפואה ומגיע לרפואה הסינית - מתחרפן, כי אנחנו מתים לדעת איך זה עובד", היא אומרת. אולי פעם עוד תחקור גם את זה במעבדה.

כשתשוב, באפריל, תערוך השקה לקליניקה החדשה, "אורחות", ותספר איך הכי כדאי לקבל את האביב, עם תזונה שמתאימה לעונה, "ניקוי כבד" (למי שזה מתאים לו) ועוד כמה דברים שהסינים ממליצים עליהם בחום (אבל לא יותר מדי חום).