הכל זורם

מהי הנירוונה? ככל שמתרבים הפרשנים, ואיתם הפרשנויות, נראה שמשמעות העניין רק הולכת ומתרחקת. חוץ מהצליל היפה של המילה, מסתתרת מאחוריה כל תורתו של הבודהה, אותו אחד שישב מתחת לעץ לפני אלפיים וחמש מאות שנה ואז לפתע הבין, או ידע, או חווה. בכל מקרה, משהו מאוד גדול קרה לו שם ומאז מנסים מיליונים לשחזר את אותה חוויה.

בבודהיזם הקלאסי טענו כי מדובר בשחרור סופי ממעגל הלידה והסבל, בהתנתקות מהגשמי שמשמעה הגעה לאושר המוחלט. אחר כך גם הוסיפו כי במצב שכזה כל תכונותיו השליליות של האדם פוסקות מלהתקיים, בעצם אין יותר "אני", ובמקומי נוצרת חוויית קיום כל ההתרחשויות כולן בזרימתן הכאוטית. בנוסף דובר על חוויה חוץ גופית ועל ידיעת הקוסמוס כולו ללא מגבלת זמן או מקום.

השנים חלפו והנירוונה התכווצה. פתאום קבעו נושאי תורתו של הבודהה כי הנירוונה היא רק הצעד הראשון בדרך שמסתיימת בהארה המוחלטת. וכמובן כדי לחוותו, צריך קודם כל האדם לעזוב את משפחתו, ועדיף שפשוט יהיה נזיר מגיל צעיר. גם אז, גלגול אחד אינו מספיק, גם לא עשרה, בכל זאת - לא קל להשתחרר מהסבל. אחר כך הוסיפו ואמרו שאפשר להגיע אל הנירוונה רק דרך עזרה לאחרים. בטנטרה טענו שחייבים לתרגל אותה בזוגות, אפילו בחילופי זוגות, גם המידע כאמור התערבב.

איך נדע מה נכון? יש אמרה טיבטית שאם ראית אדם במצב של נירוונה, אסור לך לספר זאת ובלאו-הכי, אף אחד לא יאמין. וכך ללא כל עדויות מוצקות נשארנו רק עם השאיפה והידיעה שהנירוונה היא ההישג הגבוה ביותר, למתרגל הרוחני.