הטיפולים האלטרנטיביים שורדים את המיתון

יום שלישי בצהריים בקליניקה של אביב מסינגר ברמת גן. מסינגר, מטפל ברפואה סינית ויפאנית, מתמרן בין שני החדרים בדירה השקטה, נועץ מחטים במטופל אחד ובוחן את לשונו של השני. עבודה לא חסרה: בכל חצי שעה נכנס לקליניקה מטופל אחר, שתופס את מקומו של זה שסיים טיפול בן שעה. ביומנו של מסינגר קשה למצוא זמן פנוי, והתורים מתמלאים במהרה.

מסינגר, שמנהל קליניקה פרטית כבר 12 שנה, מספר שבחודשים האחרונים קשה שלא להבחין בשינוי מצב הרוח של רבים מהמטופלים. "אין ספק שקיימת דאגה וזה משפיע על המצב הבריאותי הכללי ועל התחושה הנפשית", הוא אומר. "אנשים יותר חרדים למקום העבודה שלהם ויש יותר מפוטרים ואנשים שעושים שינוי תעסוקתי. אני מטפל בין השאר באנשים שעובדים במגזר הפיננסי והקושי מתבטא אצלם בבעיות שינה, כאבי ראש ותחושת מתח כללית". אלה לא ימים קלים לישראלי הממוצע: מקום העבודה אינו מובטח, המשכורות מקוצצות והמומחים מדברים על משבר שיימשך עוד זמן רב. אפשר היה לשער שבתקופה כזאת, שבה כל הוצאה נבחנת בקפידה והיד לא קלה על הארנק כמו פעם, הישראלים יוותרו על מותרות כטיפול ברפואה משלימה.

התשלום שגובים המטפלים ברפואה משלימה אינו עניין של מה בכך: החל בכמה עשרות שקלים כשמדובר במטפל מתחיל וכלה בכמה מאות כשלמטפל יש ניסיון רב שנים ומוניטין. אלא ששיחות עם מטפלים, מטופלים ומרצים בתחום מגלות תמונה הפוכה: לא רק שאין ירידה בפעילות בתחום, אלא שאצל חלק מהעוסקים במלאכה דווקא יש עלייה במספר המטופלים. רפואה סינית, שיאצו, פרחי באך, רפלקסולוגיה ותחומים רבים אחרים נהנים כעת משגשוג מפתיע, במיוחד לאור הנתונים שזורמים מתעשיות אחרות בישראל.

למסינגר יש שני הסברים אפשריים למצב: הראשון הוא שדווקא כיום, בזמנים שגורמים למתח ומועקה, הציבור לא יוותר על הטיפולים המשלימים שמסייעים להתמודד עם הקשיים הפיסיים והנפשיים. ההסבר השני טמון בתחומים שבהם מסינגר מתמחה: גניקולוגיה, פיריון וטיפול בכאב. מי שזקוק לעזרה בנושאים האלה, כמו אשה שמתקשה להיכנס להריון או גבר שסובל מכאבי ראש כרוניים, ימצא את הדרך לממן את הטיפולים גם אם הם יבואו על חשבון הוצאה אחרת.

מסינגר אומר בזהירות כי שינוי מסוים מורגש במשך הטיפול: "יש מטופלים שמעדיפים לסיים את סדרת הטיפולים מהר יותר, להוריד את תדירות הטיפולים או להיעזר פחות בצמחי מרפא שעליהם משלמים בנפרד", הוא אומר. "עם זאת, התופעות האלה נמצאות בשוליים".

אפשר לומר שתחום הרפואה המשלימה חסין יחסית למיתון?

"זה נכון במידה מסוימת. בחברה שלנו לגיטימי לסבול מסוכרת או מלחץ דם גבוה, אבל לרוב לא מתפשרים על טיפול בילדים או על כניסה להריון. זה נכון במיוחד כשמדובר בבעיות שלא מקבלות מענה מספק ברפואה הקונוונציונלית ויש להן פתרון ברפואה המשלימה, כמו כאבי ראש שלא מגיבים לטיפול תרופתי".

בשנים האחרונות קמו למטפלים הפרטיים חלופות: קופות החולים מציעות למבוטחיהן טיפולים משלימים בהנחה משמעותית. טיפול ברפואה סינית, למשל, עולה ב"מכבי טבעי" בין 75 שקל ל-149 שקל - תלוי בסוג הביטוח. שיאצו עולה בין 65 שקל ל-138 שקל. בשתי קופות החולים הגדולות - מכבי והכללית - אומרים כי אין ירידה בכמות המטופלים מאז פרוץ המשבר, אבל טוענים כי על פי שמועות המצב בקרב המטפלים הפרטיים אינו טוב.

חיה סטריאן, מנכ"לית מכבי טבעי, מספרת כי מטפלים שעובדים במקביל בקליניקות פרטיות מבקשים לעשות יותר משמרות במכבי טבעי. "בשלושת החודשים האחרונים הוכפלה כמות הפניות מצד מטפלים שרוצים לעבוד אצלנו", היא מספרת. "לדעתי זה נובע מכך שהמטפלים הפרטיים נפגעו - אני לא יכולה לתת לכך הסבר אחר". ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של רשת כללית משלימה, אומר כי יש עלייה בכמות הפניות למרפאות הרשת. "יותר אנשים סובלים מעודף מתח, ואנחנו רואים את זה בעיקר אצל עצמאיים ואצל שכירים שמרגישים שמקום העבודה שלהם לא מובטח כבעבר", הוא אומר.

רונן, בשנות ה-40 לחייו, סובל ממחלה אוטו-אימונית שמקשה עליו לתפקד בחיי היום-יום ומסבה לו כאבים. לפני שנתיים הוא הגיע לנילי נעם, רפלקסולוגית מתל מונד, והחל תהליך טיפולי שמסייע לו מבחינה פיסית ונפשית. אף על פי שהמשבר הכלכלי לא פסח גם עליו, רונן החליט שהוא לא מוכן לוותר על מפגש עם נעם פעם בשבועיים.

"אני מעדיף לשלם לנילי 200 שקל לטיפול ולקצץ בהוצאות על הצגות, סרטים וקונצרטים", הוא מסביר את סדר העדיפויות שלו. "אני מקבל בטיפול אנרגיה שממשיכה אתי ליום-יום, ואני לא מוכן לוותר על זה. ההבדל הוא שהורדתי את תדירות המפגשים שלנו מפעם בשבוע לפעם בשבועיים".

נעם, מטפלת רב תחומית ברפלקסולוגיה ובמגוון מקצועות הרפואה המשלימה, מרצה ומעבירה סדנאות בתחומים שונים, מספרת שבסביבות דצמבר היתה האטה מסוימת בפעילות, אך היא התייצבה. "אני חושבת שלפני כמה חודשים אנשים נבהלו והחליטו שכדאי לקצץ במותרות כי מתקרבת תקופה קשה", היא אומרת, "אבל זה התאזן מפני שאנשים שמטופלים לאורך זמן מבינים את התרומה של הרפואה המשלימה לחייהם והם לא מוותרים עליה גם בזמנים כאלה".

נעם מזהה מגמה דואלית: חלק מהמטופלים מבקשים להוריד את תדירות המפגשים אתה, ומנגד יש כאלה שזקוקים להם יותר דווקא בגלל המצב הכלכלי והשפעתו על הגוף והנפש. "אפשר לומר שגברים יקצצו פחות מנשים", היא מאבחנת. "הם שמחים לפרגן לעצמם, בעוד שנשים יקצצו קודם כל בהוצאות האישיות שלהן. המטופלים שלי סומכים עלי ויודעים שאני לא קושרת אותם אלי מעבר לנחוץ. כשמגיע הזמן לסיים את הטיפול אני משחררת אותם".

מירב יעיש, מטפלת ברפואה סינית בתל אביב, עובדת בתחום מאז 2001 ואומרת כי באופן כללי אי אפשר לקשור בין שגשוג הרפואה המשלימה לבין מצב השוק. "מטפל שמוכיח יכולות מקצועיות ובאמת עוזר לאנשים שסובלים מכאב או מירידה באיכות החיים - הקליניקה שלו תמיד תהיה פעילה", היא קובעת. "זה תלוי בו ומצב השוק לא משפיע עליו".

יעיש מספרת גם היא כי מטופלים רבים ביקשו לבוא אליה לעתים קרובות יותר כדי להתמודד עם המצב, ומנגד מטופלים ממצב סוציו-אקונומי נמוך יותר מבקשים ממנה הנחה. "אם למטופל שלי יש בעיות כלכליות, אני באה לקראתו כדי שיוכל לטפל בעצמו ולהתחזק", היא אומרת. "אני מטפלת בבעיות של אנשים, והכסף הוא עניין שולי בתוך הטיפול. אני מאמינה שאנרגיה גוררת אנרגיה, וכשהמטרה שלך היא לעזור לאנשים הנושא הכלכלי הוא פרט שולי בהתנהלות שלך ותמיד תהיה לך פרנסה".

תפישת העולם של יעיש אינה נדירה בקרב המטפלים ברפואה משלימה, אך היא לא מבטלת את הצורך לגמור את החודש בכבוד. יעל ארנסט, שהקימה לפני ארבע שנים את האתר "סינית", מאמינה כי הצעד הראשון בעיצוב קריירה טיפולית הוא בנייה של תוכנית עסקית שתהווה את הבסיס להקמת הקליניקה. היא מצרה על כך שמטפלים רבים לא מבינים שקליניקה היא עסק קטן לכל דבר, על המשמעויות הכרוכות בכך.

"העבודה כמטפל ברפואה משלימה היא לא דבר קל בפני עצמו, בלי קשר למיתון או לפריחה", אומרת ארנסט, שהאתר שלה מהווה מרכז מידע לקהילת העוסקים ברפואה סינית בישראל. "הרבה בוגרים יוצאים לשוק בבת אחת, כולם רוצים להצליח אבל לא לוקחים את הזמן כדי לעשות דברים בחוכמה. אנשים יכולים להיות מטפלים מעולים אבל בלי שיווק ובנייה נכונה של העסק המטופלים לא יגיעו. אנחנו לא יודעים את זה כי זה לא חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר לרפואה משלימה".

מה את מייעצת למטפלים שסיימו כעת את הלימודים?

"צר לי על אנשים שצריכים לבנות את הקריירה שלהם דווקא עכשיו, אבל אציע להם את אותו דבר, בלי קשר למצב הכלכלי: ללמוד איך להקים קליניקה. זה נכון תמיד ובמיוחד בזמני משבר. רבים מאתנו לא מכירים את העקרונות הבסיסיים של בניית עסק. זה דורש לעשות שינוי תפישתי, ללמוד המון מונחים חדשים ולהשקיע זמן, אבל לא חייבים ללמוד את זה באופן רשמי ומומלץ להיעזר במידע שנמצא באינטרנט".

ארנסט, שנמצאת בקשר עם מטפלים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, שומעת מהם על ירידה במספר המטופלים ועל ניסיון למשוך מטופלים חדשים באמצעים לא רגילים: דילים ומבצעים, כמו "הפי האוור" - יום מסוים שבו הם נותנים טיפול שיאצו בחצי מחיר.

יוזמה חדשה נוספת, שניצנים שלה אפשר לראות באחרונה גם בישראל, היא רפואה סינית קהילתית: טיפול שבו לוקחים חלק כמה מטופלים בסביבה משותפת ולא אחד על אחד. הם משלמים סכום סמלי יחסית - כמה עשרות שקלים - ונהנים מפחות פרטיות אבל מקבלים טיפול לכל דבר.

קמפוס ברושים לרפואה משלימה בתל אביב יציע בקרוב שירות כזה בדרום תל אביב. "אנחנו ניתן טיפולים ב-30-40 שקל, בלי פאר והדר", אומר מנהל הקמפוס עופר אפל. "זה אמנם טיפול המוני יותר, אבל כל אחד יכול ליהנות ממנו במחיר נוח". בברושים מרגישים את המיתון - אבל לטובה. "כמות המתעניינים בלימודים עלתה ב-46% לעומת אותה תקופה בשנה שעברה", אומר אפל. "שמנו לב שהמתעניינים בודקים יותר את האפשרות ללמוד רפואה סינית ונטורופתיה, ושואלים פחות על לימודים שלא מכשירים לטפל, כמו בישול בריא וכו'. עוד ראינו שבניגוד לעבר אנשים מתעניינים יותר בפרקטיקה - שואלים איך נהפכים למטפלים מורשים ואיך מתפרנסים מהעיסוק הזה".

מגמה נוספת שאפל מזהה היא עלייה בשיעור האנשים בני 30 פלוס שמבקשים לברר פרטים על הלימודים. "חלקם פוטרו ואחרים עדיין עובדים אבל מבקשים לבדוק אפשרות של הסבה מקצועית", הוא אומר. "אני חושב שבתקופות טובות אנשים לא יעשו שינוי תעסוקתי, אבל ברגע שמקצצים בשכר ומרעים את התנאים - הם חושבים מה הם באמת רוצים לעשות בחייהם".
אפל מעיד שההצפה של פניות לבית הספר היתה כה גדולה שאנשי ברושים לא הספיקו לחזור לכל המתעניינים. עם זאת, הוא לא נח על זרי הדפנה: "אנחנו לא יודעים מה יילד יום וייתכן שהמיתון יחריף", הוא אומר. "אם אנשים יצטרכו לשרוד הם לא יוציאו כסף על טיפולים משלימים וקיימת אפשרות שהתחום ייפגע".

אימאן הראל, מנהל בית הספר המתקדם לעיסוי לוטוס, אומר דברים דומים. הראל מספר כי בימים אלה יותר אנשים מבקשים לעשות הסבה מקצועית או מחפשים גלגל הצלה לתקופות קשות יותר. מנגד, אנשים זהירים יותר בקבלת ההחלטה על לימודים ובית הספר הגביר את מאמציו מול התלמידים הפוטנציאלים, מציע הנחות ומבצעים שונים. בשורה התחתונה, אומר הראל, בסמסטר האביב שהחל בפברואר נפתח אותו מספר קורסים כמו בשנה שעברה.

"ללימודי עיסוי יש יתרון על פני רפואה סינית ונטורופתיה, למשל", אומר הראל. "בהשקעה כספית של כמה אלפי שקלים אפשר לקבל בתוך חודשים ספורים תעודת מטפל ולהתחיל לעסוק בתחום. במקצוע הזה יש פוטנציאל השתכרות גבוה, בין אם בוחרים לעבוד באופן פרטי, בספא או בקופת חולים. מי שאיבד את עבודתו בגל הפיטורים האחרון יכול למצוא את עצמו שוב במעגל העבודה ולהתפרנס בכבוד".

אתה לא חושש שאנשים יגיעו אליך בגלל המצב אבל יגלו במהרה שזה לא מתאים להם?

"זה קורה, אבל זה לא קשור למיתון. מקצועות הרפואה המשלימה נתפשים כתחומים שמגיעים אליהם בעקבות יעוד או חיבור פנימי, בניגוד ללימודי משפטים או הנדסה שאליהם מגיעים כדי להתפרנס. אבל אין סיבה להסתכל על זה ככה, כי אלה מקצועות לכל דבר. חלק מהתלמידים החדשים חלמו תמיד לעסוק בעיסוי אבל לא עשו זאת בגלל שיקולים שונים ומנצלים את המצב כדי לעשות שינוי".

הראל, שמטפל בעיסוי ובנטורופתיה בכרמיאל ובתל אביב, לא הרגיש ירידה במספר המטופלים. הוא אומר כי לדעתו הקושי בקרב ציבור המטפלים הוא מנטלי בעיקרו - החשש, אי הוודאות, סימן השאלה שמרחף באוויר. "אני מרגיש שהמשבר האמיתי עדיין לא הגיע הנה", הוא אומר. "הרפואה המשלימה לא מנותקת מהמצב במשק, ואם המשבר יתרחב - כולם ייפגעו, גם אנחנו".