פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הכנס הישראלי הראשון לרוחניות עכשווית

      האקדמיה פורשת כנפיים ומכניסה תחתיהן את הרוחניות העכשווית. מי יהיה ועל מה ידובר בכנס המסקרן?

      רוחניקים יקרים. אנחנו יודעים שאין הרבה דברים שיכולים להוציא אתכם מהשאנטי, רק שהפעם יש לנו הצעה מיוחדת עבורכם, הזדמנות חד פעמית וראשונית להבין שמישהו בכל זאת לוקח אתכם ברצינות. אין הכוונה היא למפלגת הירוקים או למפלגת העלים הירוקים, אלא לאחד המוסדות היותר מכובדים בארץ – האקדמיה.

      רוחניות בראי המחקר

      פעם זה היה נשמע כמו חלום מטורף, שבאמצע ריטריט מדיטציה יופיע חוקר ממושקף ומעונב ויבקש מכם למלא שאלון על החוויות שעברתם בזמן עצימת העיניים וחזרה על הצליל "או?ם". היום זה כבר ממש קורה והמציאות היא חזקה מכל דמיון, עובדה. ביום שני הקרוב באוניברסיטת חיפה יערך מפגש אקדמי, שכמותו לא נעשה לפני כן בישראל – הכנס הישראלי הראשון לרוחניות עכשווית. במשך יום שלם יועברו יותר משישים (!!!) הרצאות שיציגו שלל פרשנויות ודעות על עולם הרוח והאלטרנטיבה שלא מפסיק לגדול ולצמוח.
      ד"ר מריאנה רוח-מדבר, יו"ר שותפה לוועדת הכנס מספרת: "הרוחניות הישראלית נמצאת בפריחה ובהתאמה גם כמות החוקרים האקדמיים שמתעניינים בתחום רק הולכת וגוברת. החוקרים מנסים להבין את התופעה הזו מבחינות רבות ומגוונות, חלקן טריוויאליות כמו ההקשרים הפילוסופיים והדתיים, ואחרות ייחודיות יותר - כמו הקשר של רוחניות לכלכלה, למגדר ולרפואה".

      לדברי מריאנה, אחד הקשיים שבו נתקלה בעת ארגון הכנס, היה הצורך להחליט מה נחשב רוחני ומה לא, "זו בעצם שאלה של מיפוי. גילינו שהגבול בין הרוחני לקונוונציונאלי, אם אפשר לקרוא לו כך, הוא מאוד מטושטש. למשל קיבלנו הצעה שהתייחסה לכישוף מהיבט משפטי. בנוסף הייתה הצעה שביקשה לבחון טיפול פסיכולוגי, אבל מההיבט הרוחני, וכך הלכה והתרחבה קשת הנושאים הנקשרים לרוחניות".

      למרות שהדבר נראה מתבקש, בכנס הזה, לדברי מריאנה, לא ירצו מורים רוחניים, גם לא כאלו שנמצאים בשורה הראשונה של הרוחניות העולמית היום. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלרוחניות באופן כללי יש הרבה מקום בפסטיבלים, בהרצאות, במפגשים אלטרנטיביים ובבתי-ספר למטפלים, אבל לחוקרים עדיין לא ניתנה במה הולמת לדיון בעניין.

      נסיון להוכיח את האמת

      רבים מהמרצים בכנס נוגעים בחייהם הפרטיים בתחום הרוחני, וביניהם יש אפילו כאלו ששמו לעצמם למטרה ללחום נגד השדה הזה, מריאנה מסבירה: "אנשים יכולים מאוד רוחניים בחייהם הפרטיים, אבל בתור חוקרים הם תובעים את הזכות לבקר את התופעה ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו. בנוסף, ישנם כמובן גם חוקרים המבלים את חייהם בניסיון להוכיח שכל תופעת הרוחניות הינה פסולה ובעייתית, חלקם מבקשים להזהיר מפני הסכנות הכרוכות בה לכאורה ואף לעזור לאנשים הטוענים כי נפגעו ממנה".

      מול קבוצת המתנגדים שהינה קטנה יחסית, רוב החוקרים שמשתתפים בכנס מתייחסים לרוחניות דווקא מכיוון חיובי. חלקם אפילו מנסים למצוא אמת מסוימת, ולפיכך ינסו להציג הוכחות, אפילו הוכחות מדעיות, לכך שכיוונים מסוימים ברוחניות יכולים להיות יותר מחוויה אישית, אלא דבר ברור לעין שניתן להוכיחו ולכן הוא גם ראוי למחקר. נושא מרכזי נוסף שיקבל תשומת לב בכנס יהיה הקשר היהודי לרוחניות, הנהייה של ישראלים למזרח, וההתקרבות היהודית לבודהיזם. בנוסף, יהיו גם הרצאות רבות שיגעו בתחום הפסיכולוגיה ויעמדו על המאפיינים האישיותיים של בעלי נטיות רוחניות, ובכניסה של הרוחניות לתחום הפסיכותרפיה.

      מארגני הכנס מקווים באמצעותו ליצור דיאלוג של ממש בין החוקרים למשתתפים ובגלל זה מקווים להיענות גדולה, לא רק מצד הסטודנטים אלא גם מצד אלו אשר עוסקים בתרגול רוחני יומיומי ומבקשים לקבל פרספקטיבה אחרת על עצמם. "הקהל יוזמן לשאול שאלות", מבטיחה מריאנה, "הקפדנו שבסיומה של כל סדרת הרצאות יהיה זמן לקיום דיון ולהגיב ישירות לדברים שנאמרו. אפילו מושב מליאת הערב של הכנס אורגן בצורה של שולחן עגול שכולל שיח פתוח, שם יוכלו המשתתפים לשמוע דיון מרתק בשאלה של 'מחשבה בוראת מציאות'. בדיון ישתתפו פרופסור משה אידל, מומחה לקבלה, ופרופסור יעקב רז, מומחה לזן בודהיזם, הקהל כאמור, יוזמן להשתתף ולהגיב".