דממה רכה

במאה הקודמת, בסן פרנסיסקו של שנות השישים, אדם בשם הרולד דל היה מבקר תדיר עם חבריו במעיינות חמים. חברי הקבוצה היו מבלים שעות ארוכות במים ומתנסים בטכניקות טיפול חדשניות שבדיוק הגיעו מהמזרח. הם תרגלו יוגה ושיאצו, והגיעו למסקנה כי האפקטיביות של השיטות הללו עולה בעשרות מונים כאשר מבצעים אותן בתוך מים חמים. הרולד דל, הלך צעד אחד קדימה עם הרעיון והמציא שיטה – וואטסו (שילוב של שתי המילים Water Shiatsu).

היום, חמישים שנה אחרי, בכל העולם כבר אפשר להתנסות בוואטסו. אך מכיוון שארצנו לא זכתה לריבוי של מעיינות חמים הנגישים לכל, נאלצים רוב המטפלים בתחום להסתפק בבריכות פרטיות קטנות ומחוממות. שרית נחמיאס, מטפלת וואטסו מהישוב עמוקה שבגליל, החליטה לבנות בחצר ביתה את בריכת חלומותיה. ריחוקו של הישוב מהמרכז ומיקומו באחד האזורים הקרים בארץ לא הרתיעו אותה. היה ברור לה כי יהיו מספיק אנשים שישמחו לנסוע דרך ארוכה בשביל טיפול ייחודי של ריחוף במים חמים, גם כאשר בחוץ שורר קור מקפיא של שתיים-שלוש מעלות.

שרית היא מחלוצות ההידרותרפיה (תרפיה-רפואית במים) בארץ והתחילה את דרכה בתחום לפני עשרים ושמונה שנה, אז עבדה במים עם נכים, בעלי שיתוק מוחין ונפגעי צה"ל. באותה עת, החיבור עם הוואטסו לא היה מובן מאליו עבורה: "עבדתי מתוך מקום רציונאלי, מתוך ידע אורתופדי וניאורולוגי. ידעתי שעבור בעלי מוגבלויות או קטועי איברים, המים משמשים מקום בו הם יכולים להרגיש כמו כולם, חסרי משקל ואפילו בעלי יכולת שחיה. הוואטסו לקח למקום אחר, דרש אינטימיות שלא הכרתי לפני כן, אבל לאחר שהתחלתי לטפל דרכו פשוט התמכרתי לחוויה".

הוואטסו הוא בעצם טיפול שקט של הרפיה. המטופל נכנס למים ועובר תשאול קצר על בעיות אקוטיות. בגלל חוסר המשקל של הגוף במים, אפשר להגיע לנקודות כואבות ולשחרר לחצים מהגב, מהכתפיים והצוואר - אבל העניין האורתופדי הוא רק חלק קטן מהחוויה. שרית מסבירה: "כשהמטופל מסמן לי שהוא מוכן, אני מושיטה את יד שמאל שלי ובעדינות משכיבה אותו על המים. אני מקשיבה ומתחברת לקצב הנשימות שלו. לאט, לאט, אני מתחילה להרקיד אותו בתנועות עדינות, קדימה, אחורה ולצדדים. כבר בשלב הזה נוטים המטופלים לאבד תחושת כיוון ולהרפות".

בכלל, תחושת הלבדיות היא דבר שמאוד מאפיין את טיפולי הוואטסו. למרות שישנו אדם נוסף בבריכה, התחושה היא של בטחון ונוכחות: "אני נוטה לערסל את המטופלים ממש כמו ילדים", אומרת שרית, "להרבה אנשים חסר המגע הקרוב, כמו שפעם הייתה מעניקה לנו אימא, כשהניחה את ידה מצחנו וקרבה אותנו לליבה. ודווקא במקום הקרוב הזה, הם מרשים לעצמם להתנתק לחלוטין ולהתמסר לחוויית חופש לא מוכרת. אחר כך, כשברור לי שהמטופל בוטח בי, אני מתחילה לקפל אותו, ללחוץ בנקודות שיאצו, להפעיל מרידיאנים, להושיב אותו, להפוך אותו, להאריך את הגב ולסובב אותו, עד שלפעמים נדמה לו כי חמש ידיים מטפלות בו". לשרית חשוב להדגיש כי האינטימיות בוואטסו אינה אינטימיות מינית, אלא אינטימיות של הקשבה לצרכים של המטופל ללא מילים. לדבריה, לפעמים מספיקה אוושת המים סביבו כדי לספר לה את תחושותיו.

אנשים מגיעים לטיפולי וואטסו מסיבות רבות ושונות. למשל, הרבה נשים בהריון, אשר חשות עצמן כבדות, רוצות לחוות את עצמן בחוסר משקל. שרית מספרת כי החוויה נותנת לרבות מהן הזדמנות לחוש כיצד חווה את המציאות התינוק שבבטן. אבל ישנם גם אנשי קריירה רבים אשר מבקשים לבוא לטיפול כדי להגיע עם עצמם להחלטה חשובה, לפני סגירה על עסקה, או להחלטה פוליטית. יש אפילו זוגות שבאים יחדיו כדי להחליט אם להתחתן או לא. שרית מספרת: "אני לא מתערבת בהחלטות עצמן. המטופל במים ואני רק מאפשרת לו לשוחח בשקט עם עצמו. הייתה למשל מטופלת אחת שהגיע אלי בהריון, אבל נאלצה לעבור הפלה. לאחר מכן היא הגיע שוב ובקשה את השקט של הוואטסו, כדי שתוכל להיפרד מהעובר ללא הפרעות מבחוץ".

שרית מציינת כי הרבה גברים שמגיעים לוואטסו נוטים לבקש טיפול יותר אנרגטי. עבורם היא מציעה התנסות בווטר דאנס (ריקוד מים – Water Dance): קליפס קטן סוגר את האף, עוברים תדרוך, שרית מסמנת שתי תפיפות קלות עם האצבעות ואז מצלילה את המטופל פנימה ומרקידה אותו בתוך המים.

מעבר לטיפולים, שרית ממשיכה כמובן לטפל בחולים, בפגועי צוואר, אנשים עם פריצות-דיסק ואפילו בבעלי נכויות: "במקרה של מטופלים קטועי גפיים, או שסובלים משיתוק, אני משתדלת להזמין גם את המשפחה שלהם לבריכה, על-מנת שיראו כמה טוב למטופל בתוך המים. השמחה הזו, עם הסגירות והחום הנעים של הבריכה, יוצרת לכולם מצב רוח טוב ותחושת התרוממות רוח, שבסך הכול חשובה לכולנו".