לכו אל הנמלה

הנמלה היא דוגמא יוצאת דופן לעוצמה שאינה נובעת מגודל פיזי. מי שרוצה ללמוד שיעור בקרקוע ובמעשיות, מומלץ לו להתבונן בנמלים החרוצות. קטנה ככל שתהיה, הנמלה נושאת עוצמה שמקורה בכוח סיבולת, סבלנות נחישות וחריצות. הנמלה אינה בולטת בנוכחותה ואינה ראוותנית, אך במצבים קשים היא מביאה סגולה לניצחון הרוח על החומר וטקטיקה מופלאה להישרדות.

יש סוגי נמלים החיות בגפן, אך בדרך כלל הנמלים חיות בקהילה. טקטיקת ההישרדות של הנמלה נובעת משיתוף פעולה ומקשרים חברתיים. בעיני יש בסגולה זו משהו המזכיר את העכביש הטווה קורים, אלא שהנמלה טווה קורים של קשרי חברה ותקשורת. אנשים שזכו לליווי הנמלה כחיית טוטם, ימצאו עצמם פורחים ומתפתחים בתוך קבוצות פעילות או ארגונים חברתיים. לא פעם הם יבחרו לחיות בקיבוץ או קומונה חברתית. הם אנשים מסודרים ומאורגנים, הפועלים לטובת הכלל ובונים נדבך על גבי נדבך, ברוב סבלנות את העתיד.

על פי הפילוסופיה של הילידים האמריקנים, אנו אמורים לפעול למען עתיד ילדנו. עלינו לדאוג לאיזון הטבע ולהעשרת אימא אדמה ומקורות המים שלנו, כדי שישרדו ויקיימו שבעה דורות קדימה. אחת הדרכים לדאוג לעתיד היא אגירה של זרעים ושימור זנים קיימים. זה בדיוק מה שהנמלה עושה. היא אוגרת זרעים, שומרת ומתכננת לימים הבאים. מילת המפתח בחייהם של אנשי הנמלה, היא עקביות. יש להם מטרה והם בונים את חלומם בסבלנות אין קץ ובנחישות, המבוססים על משמעת עצמית וידיעה פנימית.

הנמלה סימלה בתרבויות רבות חיבור לאדמה, לאחדות ולשבטיות מקודשת. בגופה הקטן והמתומצת ובאורך חייה הנמלה היא ביטוי נפלא לאיכויותיה של צ'קרת הבסיס. גם צבעי הנמלים, משחור ועד חום או אדום, מבטאים את התדר של הבסיס. וגם החושים הפעילים אצל הנמלה הם חושים הקשורים לאיכויות הבסיס: חוש הריח וחוש המישוש.

לנמלים חוש ריח המאפשר להן להבדיל בין ריחות רבים. התקשורת בין הנמלים בקהילה מבוססת על הפרשת פרומונים (חומרי הפרשה בעלי טעם וריח). הנמלים מריחות דרך המשושים ולכן הן גם מרבות לנקותם, כיוון שכל גרגר לכלוך מפריע להן בהרחה. הנמלים גם נוגעות אלו באלו במחושים. מישוש זה מאפשר להן להבדיל בין בנות הקהילה לבין פולשים, וכדי להפיץ מידע על מקור מזון או סכנה. חוש המישוש שלהן מפותח מאוד והן מביעות בעזרתו וקולטות תחושות כמו התרגשות, חיבה, מקצבי פעולה ועוד.

גופה של הנמלה בנוי משלושה חלקים: ראש, חזה ובטן, ויש לה גם שלושה זוגות רגליים. המספר שלוש קשור לתדר של יצירה. איכות זו של יצירה מלווה את חייהם של אנשי הנמלה. הם פעלתנים, יצירתיים יודעים להגשים מטרות שהציבו לעצמם.

למרות חריצותם והפעלתנות הבלתי נלאית, נראה לעיתים קרובות שדרכם אל המטרה ארוכה ואיטית. לכן,עליהם לתת אמון מלא, שהחיים ישתפו עימם פעולה והדרך תוביל אותם אל ייעודם.
אנשי נמלה יקרים, זכרו שהנמלה היא סמל להצלחה הנובעת הודות להשקעה ומאמץ. אמון בחיים, הוא התגלמות מלאה של המושג קרקוע, וזהו התדר בו רוטט מרכז הבסיס.

רוב קהילות הנמלים מורכבות מהמלכות, המייסדות מושבות חדשות, הזכרים המפרים את המלכות והנקבות הפועלות, המשמשות כפועלות ושומרות הצאצאים. מבנה גופה של כל נמלה בנוי בהתאם לתפקידה בקהילה. למלכה יש שני זוגות של כנפיים והיא מסוגלת לעוף, עד שהיא מופרית. היא בעלת שחלות וכיס, שבו נאגרים תאי הזרע למשך שנים ספורות וכך מתאפשרות הפריות חוזרות ללא נוכחות זכרים. מלכת הנמלים היא הגדולה ביותר בקן ומופקדת על שמירת הביצים. הזכרים קטנים מהמלכות וגם להם שני זוגות כנפיים. לאחר ההפריה במעוף הכלולות, הם מתים.

הנמלים הפועלות חסרות כנפיים ואינן מסוגלות להתרבות. תפקידן הוא לדאוג לאספקת מזון ולהאכיל את המלכה, הזכרים והרימות. הן גם אלו שמנקות את הקן, בונות ומגינות עליו. מטרת כל הנמלים בקהילה היא טובת הקהילה והרחבתה.
אנשי הנמלה מכילים ומביאים לידי ביטוי את שלושת סוגי התפקידים, כמו גם את ההיבטים השונים במהות טוטם הנמלה. יש להם את הידע הפנימי כיצד לנהוג במלכותיות ולהנהיג. וגם את היכולת לתרום לטובת הכלל ולהתמיד בפעולות הדורשות תשומת לב לפרטים, סדר ועקביות. בנוסף, שתי איכויות אלו משולבות ביכולת לתמוך בזולת ברגעים קשים ולהפרות בחשיבה מקורית. אילו עוצמות באנשים כה שקטים ועדינים.

אורלי נירן יהלום (גוטגנוני) – מחברת הספר "בינת הלווייתן" ומנהלת מרכז "מעוף מקודש" לשמאניזם וריפוי תודעה.