קראו לילד בשמו

דילמה קשה עומדת בפני אמהות בזמן ההריון בנוגע לשם אותו יבחרו לעובר שבבטנן. רוב הנשים מתייעצות עם המשפחה, החברים וסתם מכרים כך שתוכלנה לבחור את ה-שם לתינוק. תהליך זה נכון כצעד ראשוני אם לאם אין שם ספציפי עבור התינוק שייוולד, אך משם והלאה חשוב מאוד להתחבר עמוק פנימה למקום הכי נקי, אשר יכוון אותך כך שתדעי בדיוק מהו השם הנכון ביותר עבור עוברך.

כדי לבחור שם ממקום אמיתי, יש להתנתק מהשפעות סביבתיות ולשאול את עצמך מאיזה מקום אני בוחרת? האם שמעתי ילד שקוראים לו כך והשם מצא חן בעיני? האם אני רוצה שהילד יהיה כזה או אחר? האם היה איתי בתיכון בחור שקראו לו כך ומאז אני סוחבת שם זה וכולי. את כל הבחירות הללו יש לנפות.

ישנם מקרים בהם ההורים רואים בילד מעין כרטיס ביקור אישי שלהם, וכבר מהשלב בו הם בוחרים לו את שמו, הם מגדירים מה הם רוצים שהוא יהיה, לדוגמה: עוז, רום, אדיר ועוד שמות רבים נוספים. מומלץ לבחור מהמקום האמיתי כך שלא יהיה סיכוי לאכזבה אם הילד לא יהיה כפי שציפו שיהיה. כמו כן קיימת האפשרות שהילד לא יתחבר לשמו, וירגיש לא נוח איתו.

במקרים מסוימים הורים מחפשים שמות ייחודיים כדי שילדם יהיה ייחודי. חבל רק שלעיתים לאנשים/ילדים אחרים זה לא נשמע כך. בחירה זו הנה מוטעית מפני שלא הבגד עושה את האדם, אלא האדם עושה את הבגד - וכך גם בנוגע לשמות. ברגע שהילד יהיה מחובר לעצמו, הוא יבטא את הייחודיות שלו באופן טבעי מבפנים כלפי חוץ.

חשוב לא לקרוא לילד בשמות אשר ימלאו חסכים מסוימים אצל ההורים או לעשות שינוי המציאות דרך שם הילד. לדוגמה, אם ההורים רוצים להיות מאושרים, הם קוראים לילדם אושר כדי שיביא להם אושר.

חשוב לזכור, שם של ילד לעולם לא יכול להיבחר מתוך פשרה.
על שם הילד להוות מקור לגאווה עבורו.

הגיעה אלי בחורה להתייעצות לאחר שבמשך 28 שנים הסתובבה עם שם שפשוט שנאה לומר אותו, והדבר נתן לה תחושה של חוסר ביטחון. עקב כך היא גם הציגה את עצמה בחוסר ביטחון. לפני שהגיעה אלי, היא שינתה את שמה לתקופה קצרה, אך היא לא צלחה את השינוי, וחזרה לשמה המקורי. כאשר התחלנו בתהליך ואבחנתי בדיוק על איזו נקודה הדבר יושב אצלה, היינו בשלב שהיא לא קיבלה את שמה, וכן לא קיבלה את עצמה. לאחר מספר מפגשים היא התחילה לאהוב את עצמה, חיזקה את הדימוי העצמי, וגילתה מי היא. במקביל התחברה באופן מלא לשמה. כיום היא גאה בשמה, אשר לאחר התהליך גילתה עד כמה הוא באמת מתאים לה.

1. איסוף נתונים, כמה שיותר הצעות לשמות.
2. שלב הניפוי: איזה שמות אנו לא אוהבים? התנתקות מהשפעות סביבתיות.
3. התאמת השם לאופיים של ההורים. רוב הסיכויים שאופיו של הילד יהיה דומה לאחד ההורים או לשילוב ביניהם. השם יתאים לילוד במידה ושם זה יכול היה להתאים גם לאחד ההורים.
4. על האם לנטרל את כל הקולות מסביב, לנסות לומר את השם בקול רם, ולהקשיב מה המסר שהיא מקבלת משם זה. האם זה נשמע כמו שרצתה שזה ישמע? זהו ניפוי מתוך מקום עמוק יותר.
5. האם שם זה מרגיש לה נכון לילד? האם בתוך תוכה היא מחוברת לשם זה? לעיתים קשה לעשות את ההחלטה הסופית ובשלב הזה באים להתייעץ. אני עוברת יחד עם האם על רשימת השמות, ואנו בודקות מהו השם הנכון ביותר לילד מהמקום הנקי וחסר העכבות.

האם נכון לקרוא לילד על שם מישהו שניפטר?
יש אנשים הבוחרים לקרוא לילד על שם הסב או הסבתא. החלטה כזו נכון שתהיה אך ורק אם הלכו לעולמם בשיבה טובה, מפני שחשוב שהקונוטציה של השם תעשה טוב להורים, וכן שהשם יתאים לילד, ולא יצור בידול שלא יהיה נכון לו.
קיימת האפשרות לנסות ולשלב בשם הילד אותיות מתוך שמם של הסבא והסבתא, וכך לקבל את שני הדברים עם פחות פשרות.

מה קורה אם נותנים שם ארוך לילד, ושם החיבה הופך להיות שמו ה"מקורי"? למשל מיכאלה שהפכה למיקה וכולי.
לעיתים הילדים אפילו יותר אוהבים את שמות החיבה ואת הצליל המצטרף לשם זה. השמות הקצרים יכולים לשמש את הילד עד שלב מסוים, ובזמן כלשהו כאשר הוא ירגיש כבר "בוגר", הוא יחליט להתחבר מחדש אל השם המקורי.



* יעל רון שנבל: מאמנת רוחנית עסקית - מחברת לכוח האישי