זורבה הבודהה
אם חיפשתם בהרבה נתיבים רוחניים ונפשכם עדיין לא מצאה מנוחה, כנראה שעוד לא פגשתם בזורבה. גיבור ספרו של ניקוס קאזאנצאקיס הוא הדמות שתחזיר אתכם בחזרה לחיים.
בספר, זורבה פוגש בחור אנגלי משעמם וחסר תכלית, ומלמד אותו שמחת חיים מהי. זורבה מאמין בחופש, של הגוף, של המחשבה ושל הרוח. הוא אינו מאמין בנאמנות אלא בספונטניות רגעית. אין לו כל שיח עם הצלחה וכישלון, אלא, הגשמת התשוקה של הרגע הנוכחי היא עיקר מטרתו בחיים. מי יודע, אולי מחר נמות, אז כדאי שהיום הזה והרגע הזה יהיו מתוקים ונפלאים.
הגורו ההודי אושו, קרא על זורבה וחיבר אותו לבודהה, כך קיבלנו את הסופרמן הראשון של העולם הרוחני. אם עוד לא נפל לכם האסימון, אז זו דמות המואר האידיאלי העכשווי, המשוחרר האמיתי.
בימי אושו גם תאצ'ר ורייגן היו בסביבה, באותן שנות השמונים האומללות, העולם היה בשיא של ניכור ושליליות ומעטים העזו לשחרר את הזורבה שבתוכם. אבל כיום כשתקליטנים הופכים לגורואים, וחצי עולם נח בשקט על חופים טרופים אי שם באוקיינוס, יכולים כולם להאמין שיש המון רוחניות גם בחופש, בכלומניקיות ובנהנתנות. אין צורך להיות נזיר ולקיים אינסוף מצוות וחוקים כדי להיות מואר, אפשר גם לגלוש על גלים, להקפיץ טקילה, לעשות מנגל ולזכור שמדיטציה זה קלי-קלות, לעומת הניסיון להיות אחד כזה שעושה רק מה שהוא רוצה, מין זורבה שכזה, הוא הרבה יותר קשה.