בלי אוכל, עם הארה

צום הוא כפי הנראה אמצעי הריפוי העתיק ביותר הידוע לאדם, אבל הוא משמש גם ככלי עוצמתי להתפתחות רוחנית. הצום הופך את הגוף למוליך על של האלוהי. משחר ההיסטוריה נהגו לצום כשיטה יסודית לגילוי האמת. סוקרטס, אפלטון ופילוסופים נוספים השתמשו בצום לטיהור הרוח. סוקרטס ואפלטון נהגו לערוך צום של עשרה ימים ואילו המתמטיקאי הגדול פיתגורס נהג לצום במשך ארבעים יום.

מנהג זה נפוץ אף בקרב כמעט כל הדתות, לא רק ביהדות, אלא גם בנצרות, הינדואיזם, איסלאם ובודהיזם, ונועד לצורך חרטה וחזרה בתשובה, פיוס, כפרה, כהכנה לטקס חניכה או לנישואין, לציון אבל, לפיתוח כוחות קסם ולשם היטהרות, בריאות והתפתחות רוחנית.

בין הצומות הידועים ביותר במסורת היהודית אפשר למצוא את זה של משה רבנו ואליהו הנביא, שצמו במשך ארבעים יום. הנביא דניאל צם כהכנה לקבלת ההתגלויות שלו, אסתר והיהודים בפרס צמו בכדי להינצל מהשמדה והחסידים הבעל שם טוב ורבי נחמן נהגו לצום באופן קבוע.

בהינדואיזם, הצום נעשה כמצווה דתית מתוך הרעיון של איחוד עם האל. במובנים רבים, הצום במסורת זו זהה לדת היהודית והנוצרית והוא מסמל חרטה וחזרה בתשובה, זמן של זיכרון וציון אירועים חשובים וקירבה לאלוהים.

על פי רוב נתפש צום כהימנעות ממזון ושתיה, אך בהקשר רחב יותר פירושו להימנע מגורמים רעילים למחשבה, לגוף ולנשמה. הכוונה היא לתהליך המשחרר את הרעלים הפיזיים, הרגשיים והמחשבתיים מהגוף.

על פי רוב, צום רוחני כרוך במידה מסוימת של התרחקות והסרת האחריות מעניינים ארציים והוא יכול להיות מלווה בשתיקה מלאה ובהתבודדות, שיכולים להביא לתחיה גדולה והתחדשות לאלו מאיתנו שהפנו את מרבית האנרגיה שלהם כלפי חוץ. גנדי, למשל, נהג להקדיש יום אחד בשבוע לשקט ולהתבוננות. צום הוא אמצעי להגשמה בריאה של הגוף, המחשבה והאיזון רוחני.

צום הנמשך בין שבעה עד עשרה ימים נחשב בטוח לחלוטין על ידי מומחים רבים. במרפאות צום נהוג לצום עד 21 יום או יותר. בכל מקרה, רצוי לצום בפיקוח רפואי ויש מקרים מסוימים בהם מומלץ לא לצום כלל, בהם תת משקל, הריון וסיבוכים רפואיים מסויימים. צום יכול להיות גם צום המלווה בשתיית מים, צום המבוסס על שתיית מיצי ירקות או צום חלקי - ללא אכילת מוצרי בשר וחלב.

לאחר ימיו הראשונים של הצום, התיאבון בדרך כלל דועך וההתקשרות לאוכל פוחתת, כך שהתודעה משוחררת לתת יותר אנרגיה ותשומת לב למודעות של ההוויה האלוהית שלנו. מאחר והקשר ההדוק בין אינסטינקט ותשוקות הגוף נחלש, מתאפשר לנו להיות חופשיים מהתשוקות הפיזיות של הגוף.

במצב זה של ויתור, לתודעה יש חופש להתמזג עם מצבים גבוהים יותר של קשר עם האלוהי. צום הוא דרך לוותר על התאוות הגשמיות ולהיכנס להארה השלמה של הגוף באקסטזה אלוהית וכמעשה של אהבה.

גם צום רוחני מביא לטיהור ולניקוי, אך ההבדל הוא שזהו צום שמתחיל עם כוונה רוחנית ומסתיים עם חוויה עמוקה יותר של האמת לגבי מי אנחנו. כאשר התודעה הופכת לשקטה, אנו נעשים נוכחים ודרך השקט הזה ננוע לתוך הנוכחות האלוהית. בדרך זו, אנו מתחילים לגשת לגוף האור שלנו, שדרכו ניכנס לגוף הקוסמי, תוך מודעות של 'אני הוא זה'.

צום שמאחוריו כוונה רוחנית, מרגיע את תנודות המחשבה, מטהר את ה'קושות', שהן השכבות המרכיבות את הגוף והתודעה ומנקה את ה'נאדיס', שהם ערוצי האנרגיה המעודנים. הצום מאפשר לגוף הפיזי לפתח יכולת לקלוט את אנרגיית חיים (פראנה) יותר מאשר את האנרגיה הביולוגית והכימית שקיימת במזון.

על ידי האצת תהליך ההיטהרות של הגוף, הצום מאפשר לגוף הפיזי להוליך טוב יותר את אנרגיית החיים (הקונדליני). תהליך זה משפר את כיוונון מרכזי האנרגיה (צ'אקרות) והגופים המעודנים, מקל על כניסת אנרגיית החיים הקוסמית לגוף ומגדיל את האפשרות להתעוררות של השאקטי-קונדליני.

לאחר שנשחרר רעלים מהמערכת, לא רק נהפוך לבריאים יותר, אלא גם נשחרר חסימות מהגוף ונגביר את התנועה הכוללת של האנרגיה ואת תנועת הכוח של הקונדליני, שמעניקה לגוף צביון רוחני. ככל שנבוא במגע עם התחושה של הכוח האלוהי הזה, כך יהיה לנו קל יותר להמשיך ולהתפתח. צום הוא למעשה הקרבה מיסטית של הגוף. בשילוב עם מדיטציה, צום הוא אף הקרבה מיסטית של האגו והתודעה.

פרק מהספר Spiritual Nutrition (ערך מאנגלית יואב אגמון), מאת ד"ר גבריאל קאזנס, רופא כללי – M.D, מוסמך גם באיורוודה, הומאופתיה וייעוץ משפחתי. סופר ומומחה עולמי מוכר בתזונה, מנחה לאורח חיים שלם ברוח היהדות והיוגה, מקים המרכז ההוליסטי הבינלאומי ‘Tree of Life’ שבארה"ב. בעל 24שנות ניסיון בסדנאות צום בישראל ובעולם.