רבים מאיתנו רוצים שלום והרמוניה, חיים נינוחים וקלים, אך בפועל אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב נלחמים על דברים שאנו רוצים להשיג או שרויים במאבק נגד בעלי דיעות שונות משלנו, כך שהשלום וההרמוניה חומקים לנו מבין האצבעות.
הזן מצביע על השלום וההרמוניה הפנימיים. כששלום והרמוניה הם חלק מאיתנו, גם הסביבה שלנו מושפעת מכך והופכת להרמונית. ברגעים אלו, בחיי היומיום שלנו, חוץ ופנים נעלמים. השלום נמצא בכל צעד.
אז למה אנחנו לא זוכים לחוות רגע אחרי רגע בשלווה, שקט, שלום והרמוניה? איך זה שמלחמות עדיין מתרחשות? עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בהיותי נזיר זן בדרום קוריאה, שאלתי את זן המסטר סונג-סאן, מייסד ביה"ס "קוואן-אום" לזן: "מדוע יש כל כך סבל בישראל וכולם רוצים לשים ידם על ירושלים?". הזן מסטר ענה לי בדרכו המיוחדת, שבישראל יש "too much I, my, me" (יותר מידי אני, שלי).
כלומר, כל אדם מחזיק ב"אני" שלו, בתדמית שלו ובדיעות, רעיונות, תחושות, רגשות, תפישות וכדומה, שבאמצעותם הוא מגדיר את עצמו. בשל כך הסביבה, המרחב, הזמן ושאר התנאים החיצוניים הופכים לשלי ורק שלי.
במלים אחרות, לפי הזן כאשר יש "אני" או "שלי", אין שותפות, אין חלוקה, אין התחשבות בזולת או בשאר הברואים (כל היצורים החשים) ולכן השלום וההרמוניה שבנו, שהם טבענו האמיתי, מעורפלים וחבויים.
שנה חדשה היא התחלה חדשה. זו הזדמנות לקחת כמה צעדים חדשים בחיינו ולפתוח דף חדש, לחזור לשלום ולהרמוניה ששוכנים בנו, להשתחרר מהכאב והסבל ולהכיר בכך שבכל צעד שנעשה, השלום וההרמוניה כבר קיימים.
תרגיל זן
בדרך כלל אנו הולכים בכדי להגיע למחוז חפצנו, אך בהליכת זן ההליכה היא למען ההליכה, בכדי להיות נוכחים בחווית ההליכה. הליכת הזן מלמדת אותנו להישאר ערים, דרוכים וממוקדים, גם כשאנחנו בפעולה, בתנועה. הגוף שלנו מלמד אותנו רבות על עצמנו - כשאנו מפתחים יציבות בעת ההליכה, התודעה והגוף נכנסים לאיזון, שלום והרמוניה נמצאים בתנועה. כל צעד מגיע עם עירנות ומודעות למגע עם הקרקע.
כוונו שעון לכ-15 דקות לזמן הליכה, מיצאו מקום נוח (בתוך הבית או בחוץ), הניחו את הידיים על הבטן התחתונה כאשר יד שמאל מונחת על יד ימין, עימדו כמה רגעים והרגישו את הנשימה לבטן. כשנושמים פנימה אפשר להבחין שהבטן עולה וכשנושפים החוצה - הבטן יורדת.
התחילו לצעוד ברגל ימין ושלבו את הנשימה והנשיפה תוך כדי הליכה. כוונו את המבט כלפי מטה - כמטר עד מטר וחצי לפנים. עם כל צעד, תחושו את מגע כף הרגל על הקרקע. כשמחשבות ורגשות עולים בנו, פשוט הניחו להן והשיבו את תשומת הלב - ללא שפיטה או כעס - לצעד הבא. באמצעות הליכת המדיטציה נוכל ללמוד להתבונן בכל צעד שניקח בחיינו.
שנה טובה, שנה של שלום והרמוניה לכל הברואים.
* המאמר הוא פרי לימוד של מורי הדרך שזכיתי ללמוד מהם. אני מוקיר להם תודה על הלימוד, האהבה והחמלה.
תמיר מסאס מורה לדהרמה (זן בודהיזם) מהזרם הקוריאני מבית הספר הבינלאומי KWAN-UM. חי שנים אחדות כנזיר זן בדרום קוריאה, הודו, תאילנד, נפאל ובורמה. כיום, מתרגל ומלמד במרכז הזן הישראלי (זנדו) בתל-אביב.