נמלטים

כל אחד מאיתנו חווה מצבים מייאשים, שבהם חשב "לא משנה מה אעשה, המצב רק יחמיר", או "יצאתי קירח מכאן ומכאן". אותם מצבים נקראים בשיטת ה- NLP "מצבי מלכוד" (Double-Bind), שבהם נמצא את עצמנו 'קפואים' במקום, ללא יכולת תגובה אמיתית ועם הרגשה רעה ההולכת ומתגברת.

תמיר בן ה-32 הגיע אלינו במצב כזה: תמיר הוא רווק, שמתקשה למצוא בת זוג מתאימה. כשהיה בן 28 נפטרה אימו ממחלת הסרטן והוא נותר להתגורר עם אביו האלמן והמבוגר. החשש שיתגלה שהוא עדיין מתגורר בבית הוריו, מביא אותו להרחיק בנות זוג פוטנציאליות. כשתמיר ניסה מספר פעמים למצוא דירה משלו, אביו עצר אותו. "הוא אומר שימות אם אגור במקום אחר". סיפר תמיר. "אפילו מצאתי דירה ממש בסמוך אליו, אבל יומיים לפני שעמדתי לסגור חוזה הוא שקע במרה שחורה וסירב לאכול ולשתות עד שהודעתי שאני נשאר בבית".

עם זאת, המשיך תמיר: "בזמן שאני מבלה איתו בבית הוא מתלונן ללא הרף, שאני מסב לו צער בכך שאני עדיין רווק ולא מביא לו ילדים. כך שהוא בודד ואין לו נכדים שינחמו אותו וייקלו עליו את אלמנותו. הוא אומר שאני בן רע ולא באמת אוהב אותו".

גרגורי בייטסון, אנתרופולוג וחוקר התנהגות, הוא מהראשונים שחקרו את התופעה הפסיכולוגית של מצבי מלכוד. בייטסון טען, שמצב מלכוד נוצר, כשמתקיימים כמה מהתנאים הבאים:
1. יחסי תלות, שבהם יש צד חזק וצד חלש.
2. ככל שהיחסים קרובים ומשמעותיים, כך מתעצם הלחץ במצב המלכוד.
3. הצד החזק במערכת מציב מול הצד החלש לפחות שתי דרישות הסותרות אחת את השניה.
4. לא ניתן לעזוב את הסיטואציה.
5. מצב זה חוזר על עצמו שוב ושוב.

רוברט דילטס, תלמידו של בייטסון, הרחיב את המחקר וגילה את התנאי השישי: על הצד החזק להעביר מסר שלילי בנוגע לזהות של הצד החלש על אי יכולתו לפעול במצב המלכוד.

בייטסון מביא כדוגמה סצנה מתוך הספר "מרי פופינס": היא והילדים מבקרים בבית חרושת לעוגיות ומבחינים בשני ילדים מפוחדים למראה הנמצאים מאחורי הדלפק. לאחר מספר רגעים מגיעה אמם של הילדים ונוזפת בהם: "היכן הנימוסים שלכם? האם הצעתם לילדים עוגיה?" כשהילדים מבינים שהם עלולים להסתבך הם עונים: "הוי לא אמא, ניתן להם עוגיה מיד". אבל האם אומרת בקול כעוס: "ומי אמר שאתם יכולים לתת עוגיה?". בשלב זה הילדים נעשים מוטרדים והאם מוסיפה להביך אותם: "ראו אתכם מפחדים כמו עכברים, מה לא בסדר אתכם?".

אם הילדים 'ממלכדת' אותם כשהיא מציגה בפניהם שתי דרישות סותרות :
1. "תנו לילדים עוגיה, כי זהו נימוס בעיני".
2. "אל תתנו לילדים עוגיה, כי לא הרשיתי לכם".
גם כאן נמצא המסר הקטלני לזהות: "הפחד שלכם מכך שאתם במלכוד מצביעה על 'דפקט' באישיותכם". המסר הזה הוא הגורם העיקרי לכך שמצב המלכוד הוא בלתי נסבל ברמה הנפשית. זהו מצב, שבו האדם הנתון במלכוד צריך לחמוק כל הזמן מעונשים, במקום לשאוף לתגמולים שאינם מוצעים לו. בייטסון טען שהחיים במסגרת משפחתית או כל מסגרת חברתית, שבה יש מצבי מלכוד יוצרים מתחים נפשיים עצומים העלולים לגרום לבעיות פסיכולוגיות או אפילו למחלות. במחקריו, עקב בייטסון אחר התנהגותם של חולי נפש רבים וטען, כי מקורם של רוב מצבי הסכיזופרניה נעוץ במצבי מלכוד שכאלה.

שימו לב לסיפור הבא, שעלה באחד ממחקריהם של בייטסון ודילטס: באחד מבתי החולים לחולי נפש אושפז נער צעיר במצב של סכיזופרניה. לאחר שמצבו התייצב מעט, הוחלט כי הוא יכול לקבל מבקרים. למחרת הגיעה לביקור אימו של הנער. מיד כשנכנסה לחדר הביקורים אמרה לו: "מה דעתך לתת לאמא שלך חיבוק?". בצייתנות הניח הנער את זרועותיו סביב אימו. לאם, החיבוק משום מה לא היה נוח והיא הקשיחה את גופה בתגובה אליו. הבן, שחש את התגובה הלא-מילולית הזו, הוריד את ידיו כשהוא מבולבל. בטון פגוע שאלה האם: "מה קרה? אתה לא אוהב את אמא שלך?". הנער נעשה מבולבל ומתוח עוד יותר והביט הצידה. אימו הגיבה מיד בכעס: "אתה חייב ללמוד לשלוט ברגשותיך". מנקודה זו, תגובותיו של הנער הלכו ונעשו חרדתיות יותר ויותר עד שהפכו לאלימות. בסוף הפגישה, נאלץ הצוות לקשור את הנער למיטתו.

הדרך הראשונה שבה אנשים מתמודדים עם מצבי מלכוד היא להתרחק מהאדם שאיתו הם מנהלים את מערכת היחסים. הם מפסיקים לדאוג לקשר, לאדם השני או לעצמם. אחרים מאמצים אמונה מהסוג של "שום דבר לא משנה". למרות שיש בהתנתקות הרגשית הפחתה מיידית של עוצמת המלכוד, ישנן גם השלכות מזיקות ארוכות טווח, כמו התפתחותה של אדישות כללית או ניתוק ושיתוק רגשי.

הדרך היעילה היחידה לשיפור ההרגשה גם לטווח הארוך היא לפתח את העצמאות הרגשית. אחת הדרכים המסייעות לכך היא עריכת שינוי באופן שבו נתבטא בסיטואציה, על ידי התמקדות במשפטים שכוללים את המילים: אני, שלי, בשבילי וכו'. אין צורך לומר זאת בקול רם בסיטואציה הבעייתית. פעמים רבות, עצם התרגול בהכרה ברגשות, במחשבות ובמשאבים שלנו, יכולה להפחית משמעותית את המתח ביחסים.

על מנת לשפר את ההרגשה באופן מיידי, לעתים מספיק רק לאבחן ולזהות את המסרים ולדעת שזהו מצב מלכוד. פעמים רבות, אנשים חשים לכודים רק בגלל שאינם מצליחים לאבחן מסרים כפולים שכאלה, כמו:
"אתה שוגה בדרך שלך, אבל אתה חלש אופי מכדי להשתנות".
"אני עושה זאת על מנת ללמד אותך שיעור, למרות שבחיים לא תלמדי".
"אינני מאושר מהאופן שבו הדברים מתנהלים, אבל אם רק אנסה לשנות משהו, הם יחמירו".

חשוב לדעת ליצור הצהרות אמיתיות על המצב ועל ההרגשה האישית, לפי הניסוח הבא:
"אני במלכוד כפול בנוגע ל – X."
"אם לא אעשה X, ארגיש 'טעות' בגלל ..."
"אם אעשה X ארגיש 'טעות' בגלל ..."
למעשה, אלו הם משפטים המחזירים את האדם לחשוב על עצמו ועל טובתו. לו ניתן היה ללמד זאת את הנער הסכיזופרני, הוא היה אומר לאימו כך: "אמא, אני במלכוד בנוגע לחיבוק איתך. אם לא אחבק אותך, ארגיש שאני טועה בגלל שתחשבי שאני לא אוהב אותך. אם כן אחבק אותך, ארגיש שאני שוב טועה, כי אחוש שאת מתקשחת ואחשוב שאני גורם לך לחוש מבוכה וחוסר נוחות".

נחזור לתמיר. איתו עבדנו בטכניקת 'יציאה ממצבי מלכוד', שפיתחו חוקרי שיטת ה- NLP. הטכניקה יוצרת סדרה של גורמי הפרדה המאפשרים להביט על המצב מבחוץ, לזהות את מאפייני המלכוד ואת המסרים השליליים המופנים כלפי זהותו של האדם.

ההקלה הייתה מיידית. כשלמד תמיר לזהות את האופן שבו נוצר המלכוד, הוא הצליח לראשונה לחוש מועצם ובעל כוחות לדאוג לעצמו ולעתידו מבלי לחוש, שהוא "הורג" את אביו. לפתע אפשרויות נוספות נראו הגיוניות וזמינות. התאמנו ביחד ביצירת הצהרות עצמיות, תוך התחשבות במצבו הרגשי של האב. תמיר הבין, כי המצב יכול להיות מנוהל בצורה שונה לחלוטין.

כבר באותו יום מצא תמיר את הדרך לומר לאביו: "אבא, אני במלכוד בנושא המגורים איתך. אם לא אגור איתך ארגיש אשמה על כך שאני הורג אותך במו ידי, אם אגור איתך ארגיש רגשי נחיתות על כך שאיני יכול להציע לבת זוגי פרטיות ועצמאות. אני רוצה להיות בן טוב ואני רוצה להתחתן ולהביא ילדים. אני אוהב אותך מאוד ולעולם לא אחדל לדאוג לך. אני חזק מספיק כדי לתמוך בך בהסתגלות שלך למגורים עצמאיים".

לכל אורך השיחה עם אביו, הצליח תמיר לשמור על עמדתו, תוך שהוא מברר בפעם הראשונה בתולדות יחסיהם, לאילו דברים בדיוק זקוק אביו בכדי שיוכל להתחיל לחיות לבדו. השיחה הסתיימה בחיבוק מרגש ופתחה תהליך של התקרבות אמיתית ביניהם. כחודשיים לאחר מכן עבר תמיר להתגורר בדירה משלו.
אין ספק, כי יציאה ממצבי מלכוד דורשת הסתכלות בוגרת, שאינה מובנת מאליה. הסתכלות זו ניתן בהחלט לפתח באמצעות מודעות לאופן שבו מתנהלות מערכות היחסים שלנו.


כותבות המאמר הן מייסדות מרכז NLPPLUS, שמציע כלים ישומיים לזיהוי ושינוי מצבי מלכוד במסגרת מסלול התעודה המתקדם. הקורס הקרוב ייפתח באוקטובר 2007.