המורה הרוחני אושו ראה במיניות כלי למדיטציה, להתבוננות עצמית ולהיכרות עמוקה עם ההתניות החברתיות העמוקות שלנו. הוא יצר את בית הספר לאהבה ומודעות, או בשמו המוכר יותר: בית הספר לטנטרה.
הרעיון לשימוש באנרגיה המינית ככלי למדיטציה נובע מכך, שעולם ההתניות האישי שלנו, זה הקשור לסקס, משפיע עלינו בכל תחומי החיים. כך למשל, שחרור מביישנות מינית יוביל לשחרור התכונה ביתר התחומים בחיינו. רק על ידי חשיפה של עולמנו הפנימי, נוכל להגיע לשינוי . ללא מודעות, נפעל באופן אוטומטי ללא זכות בחירה ואפשרות לשינוי. המין ככלי למדיטציה מאפשר לנו להכיר את עצמנו ולדעת עד כמה ממומש הפוטנציאל שלנו.
מיניות מודחקת
הסיבה שהמין הוא כלי רב עוצמה למדיטציה טמון דווקא בהתניות ובחינוך שלנו. כמעט בכל חברה ודת, הלבישו על המין חוקים ואיסורים והפכו אותו לחטא. כל אלה הביאו את האדם לקשיים גדולים בביטוי המיניות. ההשלכות הן רבות: כשאדם לא מבטא את המיניות שלו, הוא לא מבטא את עצמו כלל. שחרור מיני הוא שחרור. עד היום, החינוך שקיבלנו דיכא את האנרגיה הטבעית של הסקס ואת ההתנהגות הספונטנית שלנו ביחסים מיניים, כך שנוצרו אצלנו רגשות אשם קשים ותחושת בושה.
סקס הוא חלק טבעי מההוויה שלנו. במקום להרגיש אשמה, אפשר לעשות מדיטציה, להתבונן על האנרגיה המינית. התפישה שעומדת מאחורי הטנטרה היא התבוננות עצמית בזמן מעשה האהבה. ברגע שהמדיטציה והסקס הופכים לאחד, המודעות גדלה ואיתה מגיעים לגילויים חדשים על העצמי וההוויה. הטנטרה תביא אתכם לקבל את עצמכם ולהתחיל את הדרך להארה.
החטא הקדמון
משחר ההיסטוריה, הסקס מכונה החטא הקדמון. האכילה מעץ הדעת הביאה את האדם למודעות מחשבתית על היותו יצור מיני, אלא שעם המודעות הזו נולדה הבושה. מדוע התביישו אדם וחווה? הבושה נולדה מכך שלפתע הם הבחינו שגם בעלי החיים מתנהגים כמוהם. למעשה, מה שנולד בראש ובראשונה היה האגו. פרי הדעת יצר את האגו ואת הרעיון שאנחנו בני האנוש עליונים וחלילה שנתנהג כמו החיות.
המיניות בטבע היא פעילות כל כך בסיסית ובכל זאת האגו של האדם החליט להיפטר ממנה. הניסיון לעצור את היצר הטבעי שלנו, רק מביא להעצמתו, אך בהיבט השלילי. כבר מגיל צעיר אנחנו יוצרים הפרדה בין המותר לאסור בנוגע למיניות שלנו וההדחקה מתחילה. ילד שמשחק עם ילדות יפסיק לעשות זאת מהפחד של הוריו שיהפוך להומוסקסואל. כשילדה מנסה לטפס על עץ, הוריה מיד יעצרו אותה, משום שהיא צריכה להיות עדינה ונשית. אין כל פסול בבנות שמטפסות על עצים, זו חוויה נהדרת, אין כל רע בילד שמשחק עם בובות, יום אחד הוא יפגוש את הבובה שלו ויידע מה לעשות איתה.
בדרך להארה
לפי הטנטרה, בתוכנו כל אחד הוא גם גבר וגם אישה. הניסיון לדכא את אחד הצדדים, פותח את מסע ההדחקה ויוצר רגשות אשם שהולכים ומוטמעים בנו יותר ויותר עם השנים. בשל כך, מתעורר הרצון למרוד.
יש להסתכל על המין כמו שהוא ולא להתייחס אליו בצורה כל כך רצינית, כמו שהורגלנו לעשות. מצד אחד, אנחנו מתייחסים אליו כאל חייתי ומכוער ומצד שני מעלים אותו לדרגה אלוהית, אבל אנחנו אף פעם לא לוקחים אותו בקלות. רק על ידי גישה קלילה וספונטנית לסקס, נשיל מעלינו את רגשות האשם ותחושת הבושה ונתעלה בנוחות ובמהירות מעבר למין, אל ההארה.
הכותבת היא בוגרת המולטיברסיטי של אושו בפונה הודו, מנחת סדנאות ומדיטציה, מטפלת מוסמכת ומדריכה בשיטת "אושו ריבאלאנסינג" ויועצת ומאמנת אישית המתמחה בשילוב בין החיים הפיזיים, לבין חיי הרוח והמדיטציה.
