חיבוק להמונים

זו ללא ספק תופעה מדהימה: בכל יום מגיעים אלפי אנשים לקבל אהבה מהגורו אמה בדארשן המסורתי. במסורת ההודית פירוש הדארשן הוא להימצא בנוכחותו של מורה.
במקרה של אמה, באופן ספונטני וטבעי היא החלה להעניק מתנה לכל אדם שהיא פוגשת - חיבוק גדול ואוהב.

בין אלפי האנשים שעולים אליה לרגל אפשר למצוא אנשים קדושים, דייגים שמוטרדים מקשיי פרנסה, אנשי המערב שעברו בסביבה ועוד רבים שעשו דרך ארוכה כדי להגיע אל האשה המיוחדת הזו.
אמה לא עוצרת לרגע. לא כדי לשתות, לא בשביל ללכת לשירותים. היא לא מזרזת אף אחד. מבחינתה כולם שווים וכל אחד בתורו מקבל את החיבוק המיוחל. אמה היא מעבר לכל דת, כת או מדינה. המטרה היחידה שעומדת לנגד עיניה היא לסייע להתפתחות הרוחנית של כל מי ששואף לכך.

נשאלת השאלה מדוע הדארשן של אמה הוא כה ייחודי והתפרסם בכל העולם? הסיבה לכך ברורה: עד היום בדרך כלל המסורת היתה שהתלמידים זוכים לראות ולשמוע את המורה הרוחני, אך לא יכלו לגעת בו. בנוסף, כדאי לזכור שבהודו אין זה מקובל שנשים נוגעות בגברים בפומבי.

הדארשן של אמה הוא חיבוק של אם אוהבת. זה החל בימים בהם היתה נערה והחלה לחבק באופן ספונטני את הנזקקים בכפרה, מאוחר יותר זה התפתח בטבעיות למתרחש היום באשרם שלה בדרום הודו ובביקורים שהיא עורכת במקומות שונים בעולם: שעה אחר שעה, יום אחרי יום, שנה אחר שנה, היא עוטפת באהבה את כל מי שמגיע אליה, כבר למעלה משלושים שנה. ההערכות הן שבימים מסוימים היא חיבקה יותר מ-40,000 איש ועד היום חיבקה מעל ל-26 מיליון אנשים.
אמה מכונה "האם המחבקת", בעיקר על ידי התקשורת. בסביבתה הקרובה, היא תמיד היתה אמה, שם שפירושו "אמא".

היא נולדה כבת השלישית במשפחת דייגים עניה במדינת קראלה שבדרום הודו. השם שניתן לה על ידי הוריה היה סודהמאני, שפירושו "עדי יקר". התפתחותה הרוחנית היתה מהירה וכבר בגיל שנתיים שרה שירי הלל לקרישנה.
לאחר שאימה חלתה, נאלצה סודהמאני להפסיק את לימודיה לטובת טיפול במשק הבית. הילדה הקטנה נאלצה לעבוד מעלות השחר ועד השעות הקטנות של הלילה ונהגה לחלק לנזקקי הכפר את כל מה שהיה לה.

משפחתה שהתקשתה להבין מדוע הילדה מחלקת לנזקקים את המעט שהיה לה, הענישה אותה בכל פעם מחדש. אבל שום דבר לא גרם לה לשנות את דרכיה. הדאגה העמוקה לאלה שמזלם לא האיר להם פנים היתה טבועה בה עמוק מדי. לאורך השנים היכולת שלה לבטא אהבה משכה אליה אנשים רבים, שהחלו להתאסף סביבה מידי יום כדי לשהות במחיצתה.

כיום, כאמור, מגיעים לאשראם שלה אלפי אנשים מידי יום, אך פעילותה אינה מסתכמת בחיבוקים ובהפצת אהבה אינסופית לעולם. ארגון הצדקה שהיא מנהלת פועל בכל תחומי החיים והוא מופעל בהתנדבות על ידי תלמידיה הפזורים בעולם. בין פעילויותיו: הקמת בתי יתומים, בתים למחוסרי דיור בהודו וחלוקת פנסיה לאלמנות (בהודו כאשר אבי המשפחה הולך לעולמו, נותרת האשה ללא מקורות פרנסה).

הארגון שהיא עומדת בראשו אף הקים מספר רב של בתי חולים, שבהם ניתנים שירותי רפואה גם ללא תשלום.. בעקבות הצונאמי בדרום מזרח אסיה הגיש הארגון סיוע נרחב, שכלל אוכל, ביגוד וקורת גג, שנמשך גם היום - הארגון מנסה להחזיר לנפגעי הצונאמי את היכולת להתפרנס בעצמם על ידי הדרכתם.
אמה מסיירת ברחבי העולם כשלושה חודשים בשנה. ביתר הזמן היא נמצאת באשרם בקראלה, באמריטפורי, שנבנה במקום שבו היא נולדה.

כמובן שאמה אינה מלמדת את תלמידיה משהו שהיא עצמה אינה פועלת לפיו. היא חיה מרגע לרגע, במצב תמידי של אושר, מחבקת אלפי אנשים בכל יום, מנגבת את דמעותיהם ומנחה אותם לחיות חיים מלאים, שלמים ועמוקים.
לפי אמה, מדיטציה ולימוד הם שני צדדיו של אותו המטבע. מה שחרוט עליו הוא השירות ללא תמורה, שנותן את הערך למטבע. החמלה היא זו שמקרבת אותנו לאמת העמוקה יותר. פעולות שלא מונ?עות מאנוכיות, אלא מנתינה, מחסלות את האגו ומאפשרות לאני האמיתי שנחבא מאחוריו להתגלות.

אמה תמיד מדגישה שהמטרה בחיים היא לגלות מי אנחנו באמת. "על ידי הגילוי הזה, אנחנו הופכים מלאים, בלי שיש לנו דבר נוסף להשיג בחיים. החיים הופכים למושלמים".
הדרך להגיע למקום הזה, אינה זהה לכולם. לדברי אמה: "כמו שרופא נותן תרופות שונות במינונים שונים לאנשים, כך גם המורה הרוחני מתאים את השיטות השונות לאנשים בכדי להגיע לאותה המטרה". על פי אמונתה, נתיב המסירות, הנתינה והשירות ללא תמורה, הוא המתאים ביותר לאנשים רבים.

"מהו חופש?" נשאלה אמה לאחרונה על ידי בני נוער שבאו לביקור באשרם לכבוד יום העצמאות ההודי. "מה שמביא אותנו לחופש, נמצא בתוכנו. רק אז אנחנו יכולים להפוך את העולם ליפה, מבפנים ומבחוץ" ענתה אמה. חירות אמיתית מתרחשת כאשר אנחנו מצליחים לשמור על איזון של המיינד מול סיטואציות שונות שהחיים מזמנים לנו.
"ומתי נוכל לחוות חירות?" שאל אחד הנערים. "רק כאשר נוכל לחוות את הסבל של האחר, רק כאשר הלב שלנו יוצא לסובלים על מנת לנחם אותם בכאבם".

התורה של אמה אינה מתבטאת בדיונים פילוסופיים, או בהתפלפלות על סוגיות תיאולוגיות. בסופו של דבר המסר של אמה הוא מסר של אהבה ללא תנאי שבאה לידי ביטוי בנתינה האישית שלה המהווה השראה.
באשרם של אמה לא יושבים בהתבודדות מדיטטיבית. ליד אמה עובדים קשה. צריך לבנות בתים לנפגעי הצונאמי? אתה הופך בנאי. צריך עזרה במטבח להאכיל את אלפי האנשים שעשו מרחק גדול רק כדי לקבל חיבוק? הנה אתה טבח. על הדרך אתה הופך להיות מישהו שהמילה נתינה לא זרה לו. כך זה ליד אמה.

בארץ מתקיים מידי מספר שבועות סאטסאנג, מפגש רוחני שכולל שירה, מדיטציה וקריאת דבריה של אמה. החודש גם ביקר בישראל אחד האנשים הקרובים לאמה, סוואמי שובאמריטה. אולי זה מסמן ביקור עתידי של אמה.

הכותב הוא מנהל האתר הישראלי של אמה.

הקרנת הבכורה של "דארשן", הסרט התיעודי על אמה, תתקיים במסגרת פסטיבל הקולנוע הרוחני שייערך בסוף השבוע הזה (בין התאריכים 26-28) בסינמטק תל אביב.