הזעת יתר נובעת מגריית יתר של בלוטות הפרשת הזיעה. התגובה לכך היא הפרשת זיעה מוגברת, באזורים שונים בגוף. מכיוון שהזעה בבתי-השחי, בפנים, בראש ובמפשעה היא דבר טבעי, מי שסובלים מהזעת יתר כמעט ולא פונים לעזרה טיפולית, גם כאשר ההזעה ניכרת למדי. כאשר ההזעה משמעותית בכפות הידיים והרגליים, עד כדי הפרשת טיפות מים, המלווה במגבלות תפקודיות משמעותיות - רק אז פונים לחפש עזרה.
הרפואה המערבית מציעה טיפולים ניתוחיים בדרכים שונות. כיום הניתוח השכיח כולל לפרוסקופיה של הפלקסוס הבראכיאלי, הממוקם מתחת לעצם הבריח. הניתוח אמנם לא קשה ולא מסובך, וזמן ההחלמה קצר ביותר. אך, יתכנו תופעות לוואי לא נעימות, אשר השכיחה שבהן היא הזעת יתר ניכרת באזורים אחרים של הגוף, כך שאיכות החיים נפגמת ממקום אחר.
לפי הרפואה הסינית הטיפול בבעיה מתחיל בבדיקה של הכליות והריאות, האחריות העיקריות על משק הנוזלים והמלחים בגוף. יש לבדוק את מצב הכליות והריאות ולאזן את תפקודן. יתכן גם שמקור הבעיה הוא בעיה בטחול-לבלב, האחראים על הפרדת הנוזלים מן המזון ולפינוי של עודף הלחות בגוף.
הגוף מפריש זיעה כאשר חם וזיעת יתר מתפתחת בשל תוספת החום לעודף האנרגיה מסוג יאנג, החמה בלאו הכי. כלומר, אנשים המתמודדים עם זיעת יתר, יסבלו בתנאי חום הרבה יותר מהרגיל.
הטיפול במרבית המקרים הוא דיקור וההשפעה בדרך כלל משמעותית. בחלק מן המקרים אין מנוס מפני תוספת של צמחי מרפא, המסייעים בקירור הגוף ובפינוי החום וכן ניתן גם לייבש לחות. גם מזונות חמים ומחממים מהווים טריגר ישיר להתפתחות ההזעה המוגזמת. לכן מומלץ לערוך שינוי תזונתי ולהקפיד על כל פרט מזון המגיע לפה, כולל סוג השתייה.
80% מים
פרופ' משה שטרנפלד
6.3.2007 / 12:58