קיימות גרסאות וגישות רבות ושונות לשיטות הערבוב. יש כאלו המערבבים את השואל בתהליך, יש כאלו שיוצרים צורת מניפה, יש כאלו שאינם חוצים את הקלפים ועוד ועוד. אני מביא כאן את הגישה שלי ואתם מוזמנים לאמץ אותה.
החלק בו אנו מערבבים את הקלפים
ערבוב הקלפים מתחלק לשני חלקים החלק בו אנו מערבבים את הקלפים והחלק בו השואל מערבב את הקלפים.
בשלב הראשון, תחילה, עלינו "לאפס" את הקלפים. איך עושים את זה? פשוט. כשאנו מערבבים את הקלפים אנו צריכים לערבב אותם ולא לחשוב על כלום. פשוט לערבב תוך ידיעה שבתהליך הערבוב, אנו מוציאים מהם את השאלות הקודמות ומנקים אותם. כשאנו מרגישים שסיימנו לערבב את הקלפים - אפשר לעבור לשלב הבא.
החלק השני ממשיך מיד לאחר שסיימנו "לאפס" את הקלפים. אנו ממשיכים לערבב את הקלפים כשהפעם אנו חושבים על השאלה אותה הגדרנו קודם, ואותה אנו מפנים לקלפים. בדרך זו, אנו "מכניסים" את השאלה לקריאה. אנו מערבבים עד לשלב בו אנו מרגישים שהסתיים השלב הזה ושאפשר לעבור לשלב בו השואל מערבב את הקלפים.
החלק בו השואל מערבב את הקלפים
לאחר שסיימנו את ערבוב הקלפים אנו מעבירים לשואל את החפיסה ומבקשים ממנו שיערבב את הקלפים תוך שהוא חושב על השאלה. כאן התפקיד שלנו הוא למקד את השואל ולדאוג שלא ידבר תוך הערבוב על נושאים אחרים כמו משחק הכדורגל של בית"ר ירושלים. במקרה והוא מעלה נושאים אחרים אנו צריכים להזכיר לו שאנו עושים קריאה עבורו ולא עבור בית"ר ירושלים.
כשהשואל מרגיש שהוא סיים הוא מחזיר לנו את הקלפים וכאן מסתיים שלב הערבוב.
שלוש הערות חשובות
הערה ראשונה: התנהלות הקלפים צריכה תמיד להיות ביד שמאל, לא משנה מי מחזיק אותם אנחנו או השואל. חוץ מערבוב הקלפים, כל שלב בו השואל או אנחנו נוגעים בקלפים, צריך להיעשות עם יד שמאל, לרבות העברת הקלפים לשואל (וחזרה), הוצאת הקלפים או חציית הקלפים. מדוע יד שמאל? כיוון שיד שמאל קשורה עם האונה הימינית, האינטואיטיבית ואותה אנו רוצים להפעיל.
הערה שניה: כאשר הקלפים מוחזרים לנו, לאחר שהשואל סיים לערבב את הקלפים, מסתיים החלק של ערבוב הקלפים. חייבת להיות הפרדה בין החלק של הערבוב לבין החלק של הקריאה. לכן, כאשר השואל מחזיר לנו את הקלפים, אנחנו חייבים לקחת אותם, לסדר אותם ורק אז לעבור לשלב הקריאה, בו אנו נותנים לו לחצות את הקלפים.
הערה שלישית: חציית הקלפים איננה חלק מתהליך ערבוב הקלפים, אלא חלק מהשלב השלישי שלב הקריאה. לכל סוג קריאה יש הוראות חצייה המאפיינות אותו. יש קריאות בהן חוצים את החפיסה לשני חלקים, באחרות חוצים לשלושה או אפילו לחמישה חלקים. יש קריאות בהן עושים מניפה ויש קריאות בהן לא חוצים כלל.
