זה לא כמו שזה נראה

לפני שאתם שאתם מקישים על העץ הקרוב, כדאי לדעת שקלף המוות מדבר על שינויים והתחלות חדשות. לשלוף מהחפיסה את 2011

קלף המוות הוא בהחלט אחד הקלפים המפחידים הקיימים בחפיסת קלפי הטארוט. לא פעם כשנשאלת שאלה בקלפים ויוצא קלף זה, השואל יושב מתוח, ללא מילים, ומחכה למוצא פיו של הקורא בקלפים העומד, כך הוא חושב, לספר לו על לגזר הדין הקרב ובא. אך זה לא כך. אמנם שמו של קלף זה אינו נעים, אך בסופו של דבר הוא קלף נפלא עד כדי שאני מאחל לעצמי ולכל מי שרוצה להצטרף לאיחולים אלו – שנה של קלף המוות.

ומה זה אומר? קלף המוות הינו קלף מספר 13 (צרוף מקרים?) בסדרה המרכזית של קלפי הטארוט, והוא מייצג את אחד השלבים בהתפתחות הרוחנית של האדם בדרך השוטה. השוטה מייצג את האדם הצועד בדרך להארה דרך 22 שלבים אשר מיוצגים בקלפי הסדרה המרכזית של קלפי הטארוט. קלף המוות מייצג את השיעור הראשון שהמאסטר לומד. בקלף הקודם, קלף התלוי, החניך הפך למאסטר, ועכשיו הוא לומד להכיר בחשיבות המוות בחיינו. אך לפני שאתם מחווירים וסוגרים את המחשב "ליתר בטחון", ותוך כדי כך מקישים על העץ הקרוב - אז לא, אין הכוונה למוות פיזי, כי אם ליכולת שלנו להתמודד עם שינויים בחיינו.

האם אני מוכן לשנה החדשה?

השאלה היא לא מתי נמות, אלא מתי נתחיל לחיות? קרלוס קסטנדה מציג את המוות כאנרגיה או סוג של ישות, הנמצאת לידנו כל הזמן. היא נמצאת כאן עוד מהיום הראשון שלנו והולכת אתנו לכל מקום. היא ממוקמת בטווח של הושטת יד והיא תמיד דרוכה ומחכה ליום בו היא תוכל לקחת אותנו לעולם שכולו טוב. אנרגיית המוות נמצאת כאן כל הזמן ואנו אמורים לדעת זאת. אולם, היא אינה נמצאת בטווח נגיעה כדי להפחיד אותנו, אלא כדי להזכיר לנו שהחיים קצרים וזמננו מוגבל.

כולנו מפחדים מהמוות, אולם רוב האנשים מתנהגים כאילו הוא לא יגיע. אנו שאננים לגבי החיים שלנו ולוקחים את חיינו כמובנים מאליהם. אנו מרשים לעצמנו למשוך את הזמן, לחלום על מה שאולי יום יבוא והוא יקרה, ושוכחים שעכשיו הוא בעצם הדבר היחידי שיש לנו. שהזמן הנכון הוא היום ולא העתיד, ושעכשיו הוא הזמן לפעול ולעשות. באופן מפתיע, במקום להתעורר מנוכחות המוות בחיינו, אנו מתכחשים לו ויחד עם זאת מתכחשים לחיינו ו"נרדמים".

הקלף בא להראות לנו כי אנו צריכים להתמקד ברצונות והחלומות שלנו ולשאול את עצמנו: אם היו מודיעים שנשארה לנו שנה לחיות, מה היינו עושים? האם היינו ממשיכים את חיינו כרגיל? אני די בטוח שלא. מה ישתנה אם כך? ההבנה שאנו לא נחיה לנצח, היא זו שעושה את ההבדל וכאשר נבין זאת נפעל נכון יותר בחיים שלנו.

אבל לא על המוות רציתי לדבר, כי אם על השנה החדשה, על החיים. כאשר אני חושב על השנה החדשה קשה לי שלא לחשוב על השנה החולפת. אני שואל את עצמי: שנה חלפה, יפה, אבל האם אני מוכן לשנה החדשה? האם הכל בשנה הקודמת הסתיים? מה אני "גורר" לשנה הזו, מה אני משאיר פתוח ומה צריך לסיים? שוב אינני יכול שלא להעלות את תמונת קלף המוות למול עיניי והפעם להתבונן במשמעות נוספת הקיימת בו, כקלף המייצג את השינויים בחיים. ברור לי כי לפני שאתחיל את השנה החדשה, השנה הישנה צריכה באמת להסתיים, או אם תרצו – למות.

פחד משינויים

המוות הוא חלק מהחיים, הוא נמצא בכל מקום והוא מייצג יותר מהכל את השינוי הנחוץ בחיינו כדי שתהליכים יחלו. בטבע נמצא אותו בכל מקום: יום הופך ללילה והופך ליום, קיץ מתחלף לסתיו, חורף, אביב וחוזר להיות קיץ, שערות נושרות ובמקומן צומחות אחרות. השינוי נמצא בכל מקום, בכל תהליך והוא הכרחי. בלעדי השינוי דבר לא יזוז והכל יהיה תקוע. אנו יודעים כי עלינו לאמץ את השינוי, אבל מדוע אנו מפחדים משינויים פחד מוות? מדוע איננו יכולים לקבל אותם כהזדמנויות להתחלות חדשות? מה כל כך מפחיד?

נאמר שיום אחד הבוס שלנו קורא לנו למשרד, מבקש שנשב ואפילו מביא לנו כוס מים. בנקודה זו אנו כבר יודעים שמשהו רע עלול לקרות. ואז הוא מספר שיש קיצוצים, שזה לא אישי, שהוא נלחם בשבילנו, אבל ידיו כבולות והוא נאלץ לפטר אותנו. מצב זה מייצג את אחד השינויים הגדולים והמפחידים שאנו יכולים לעבור. אך מדוע אנו כל כך מפחדים? כיוון שהשיחה הזו מזכירה לנו שיחה אחרת שתתרחש בעתיד, בה הבוס הגדול באמת, יקרא לנו ויספר שהיה נחמד מה שעשינו כאן בעולם, אבל הגיע הזמן להיפרד מהקרובים לנו כי אנחנו עוד מעט עוברים הלאה. זו "השיחה" שבאמת מפחידה אותנו, וכל שינוי הוא מוות קטן, שמזכיר לנו את מה שיקרה בעתיד.

הפחד שלנו משינויים נובע מהפחד שלנו מהמוות, ואם עוד לא התרגלנו למילה "מוות" – הגיע הזמן שנתרגל - זה לא נורא כמו שזה נשמע. בשונה מהחיות, אשר פועלות מתוך אינסטינקטים, אנו יצורים תבוניים בעלי מודעות. אנו יודעים כי אנו עומדים למות, כי לשם נגיע בסוף ולכן כל שינוי מזכיר לנו בעצם את המוות ונתפס אצלנו כעוד צעד אל אותו הסוף המוחלט. למעשה הפחד מהמוות גורם לנו לאבד את החיים וכמה אירוני הוא שדווקא במקרים בהם אנשים מקבלים את הבשורה המרה, כי הם עומדים למות, דווקא אז הם מתחילים לחיות.

קלף המוות הוא קלף השינויים בקלפי הטארוט. הוא מלחיץ את כל הקלפים האחרים וגם את השואל וקורא לשואל לא לפחד! לא לפחד מהשינוי, לאמץ אותו.

לדעת מתי לשחרר

המוות הנו תהליך בו דבר מסתיים בחיינו ודבר אחר מתחיל ותופס את מקומו, זהו תהליך טבעי אשר מתרחש אין סוף פעמים במהלך חיינו ובכל תחום. אולם, כדי שהמעבר יהיה נכון חשוב להכיר בחשיבותו של האבל. האבל הנו תהליך בלתי נפרד מהמוות. טקס האבל הנו חלק חשוב בתהליך המוות והוא חיוני כדי שיתאפשר לנו לעבור לשלב הבא. פעמים רבות בחלום כשמשהו מת, זה אומר שמשהו ישן צריך ללכת ומשהו חדש צריך לבוא במקומו, וכך גם במציאות. זו הסיבה שאנו מקיימים מסיבת רווקות – כדי להתאבל על הרווקות. עכשיו כדי שנתחתן, אנו צריכים להרוג את הרווקות כדי שהחתונה תירש את מקומה.

שנה חדשה מתחילה ואני רוצה לנצל במה זו כדי לשתף אתכם בברכה האישית שלי: הייתי רוצה השנה שתהיה לי היכולת לערוך את השינויים הנחוצים בחיי. שיהיה לי את הכוח להוציא מחיי את מה שכבר הגיע הזמן שילך ולאפשר לתהליכים חדשים להתרחש. אני מבקש כי אוכל לעשות שינוי אמיתי.

עברו עם עצמכם על השנה שעברה וחשבו: מה צריך להסתיים, מה מפריע לכם להתפתח, לצמוח, לגדול? האם אתם מחזיקים בכוח את מה שצריך ללכת? האם לא הגיע הזמן לפתוח דף חדש? מה הטעם בשנה חדשה אם הכל נשאר כפי שהיה? אז כשאתם מגיעים הביתה חשבו על הדברים, על השנה שהייתה, והכינו את עצמכם לשנה החדשה. שנה נפלאה!

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית ומנהל את פורום הטארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות, אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.