קלפי הטארוט אינם רק פירושים הכתובים על דף נייר, זו שפה שלמה שדרכה מדבר אלינו הלא מודע. כדי ללמוד את השפה הזו עלינו להכיר את הארכיטיפים - הרעיונות הבסיסיים הקיימים אצלנו ושדרכם כולנו מחוברים, והם אלו הבונים את תת המודע הקולקטיבי עליו היטיב לדבר יונג. להכיר את קלפי הטארוט משמעו להכיר את שפת הארכיטיפים, ואני מזמין אתכם בשני המאמרים הבאים לפגוש שני ארכיטיפים ראשונים במעלה: את האמא והאבא. לא את ההורים שלכם, כי אם את שני האלמנטים הבסיסיים הקיימים באני שלנו.
מה שאני עומד לומר אולי יקומם חלק מכם. ייתכן שתאמרו "זה לא אני", ושמדובר בפרויד, גישה בסיסית ומיושנת, הגורסת שהכל בא מהאבא או מהאמא. לכן חשוב לי להדגיש: יש גישות אחרות, מקרים בהם ארכיטיפים אלו אינם דומיננטיים. אולם במאמרים אלו אני מדבר על קלפי הקיסרית והקיסר, ואם יוצא אחד משניהם בקריאה עלינו לחשוד שהבעיה שאיתה הגיע השואל אינה נקודתית אלא מקורה בבית: באמא, באבא, במה שהוא ראה בבית ובחינוך שאותו קיבל.
לא פעם נגלה בזכות קלף הקיסר או קלף הקיסרית שהשואל מתקשה לדוגמה בזוגיות, כיוון שבבית הוא לא ראה זוגיות טובה. אם, למשל, האמא והאבא לא התחבקו, לא הראו אהבה ורגש, לשואל שלנו יהיה קשה לתת אהבה כיוון שיש בו חלק שאינו מתחבר לצד זה. זה יכול להסביר מדוע, למרות שהוא באמת מנסה לפתח מערכת יחסים עמוקה, הוא חווה קושי. זה לא אומר שהוא לא יצליח או הצליח להתגבר על הקושי, אולם גם אם הוא התגבר על מכשולים בסיסיים אלו, עדיין - למרות שיש לו זוגיות נפלאה - זה לא יהיה טבעי עבורו להפגין רגשות והוא יצטרך ללמוד לעשות זאת.
בשני מאמרים אלו אציג את שתי הדמויות הגדולות הללו, הדמויות שהשפעתן על חיינו ניכרת הרבה יותר ממה שאנו חושבים. שתי דמויות אלו מניעות ומשפיעות, דרך הלא מודע שלנו, על תחומים רבים בחיינו, וכדי להבין את השפעתן עלינו להבין את "תפקידה" של כל דמות ואת המקומות בהם היא מפעילה אותנו.
לא לפנק את הילד
קלף הקיסרית (האמא):
"תפקידה" של האם הוא להשריש בנו ביטחון עצמי, את הידיעה שאנחנו אהובים, רצויים וחשובים. האם צריכה לתת לנו תחושה בסיסית שאוהבים אותנו ושהאהבה אלינו אינה תלויה בדבר. דמות אם מאוזנת בחיינו עוזרת בביסוס תחושת השלמות שלנו, הסיפוק העצמי והיציבות, והיא חשובה במיוחד ליציבות של מערכות היחסים שלנו. כשהאם לא מעניקה בסיס זה, כשהאהבה מותנית, יתחיל להיווצר נתק בין התחושה של "כמה אוהבים אותי" לבין "כמה אני מצליח". כך, למשל, אם הילד נכשל בבחינה והאם אומרת לו שהוא "ילד רע", בסופו של דברו הוא עלול לחשוב שאם לא יצטיין אמו לא תאהב אותו.
ילד כזה יגדל וישתדל מאוד לרצות את הוריו. גם כשיהיה מנכ"ל של תאגיד גדול, זה לא יספק אותו והוא תמיד ירגיש שמשהו חסר. מבחינה פסיכולוגית, יהיה לו קשה, למשל, לספר לאשתו שהם עומדים להרוויח "רק" 240,000 במקום 300,000 ש"ח בחודש, כיוון שבתת המודע שלו הוא יחשוב שהיא תאהב אותו 20% פחות.
הלא מודע שלנו לומד כל הזמן וזוכר. הוא אינו מפסיק לעבד ולשנן את אירועי העבר, במיוחד את אלו הקשורים בילדות , ולהפיק מהם דפוסי התנהגות וקודים חברתיים. כמות האהבה שהאם הרעיפה עלינו בילדותנו, על בני המשפחה האחרים ועל הסביבה, נשתמרו בלא מודע שלנו. הדרך בה היא עשתה זאת, המחוות, המגע, החיוכים, הנתינה, כל אלו יהוו בסיס ליכולת ולדרך ההבעה שלנו בזוגיות ובמערכות יחסים. אם בילדותנו האם נמנעה מלהעניק אהבה, אם לא ראינו בבית חום, מגע ורגש, כך נפעל גם אנחנו במערכות היחסים ובזוגיות שלנו. זו הסיבה שבגללה ממשיכים פעמים רבות את אותה מסורת משפחתית, בה קיימת אמונה שלתת יותר מידי מגע עלול לפנק את הילד.
הקיסרית מייצגת בקלפי הטארוט את האנימה. את המושגים אנימה-אנימוס אפשר למצוא בכתבי יונג, אולם עבורי היה זה ג'ו קמבל, אחד מחוקרי המיתולוגיות החשובים בעולם, שהכניס חיים למושגים אלו ועזר לי להבין את משמעותם בצורה מודרנית. האנימה זו דמות האשה הקיימת בחלק הלא מודע של הגבר. דמות זו מייצגת גם את אותה דמות נשית, שכשהגבר יפגוש בה, הוא יתעורר מבחינה רגשית וירצה להגשים ולממש איתה קשר זוגי.
היא תשרוד
השפעה ניכרת על האנימה, על המוכנות להתחיל קשר זוגי, תלויה במידה גדולה בפן החברתי. כאן מנסה הלא מודע של הגבר להבין מי היא האשה האידיאלית. היום הבחורה האידיאלית צריכה להיות רזה, בלונדינית ודוגמנית, בעוד שלפני 250 שנה היא הייתה צריכה להיות מלאה, עגלגלה ושופעת עליזות. מאיפה נובע ההבדל? ככל הנראה, מתוך הצורך בשימור הגזע.
פעם הגבר חיפש נשים חזקות. כשהוא ראה אשה עגלגלה, הוא ידע שהיא האמא האידיאלית עבור ילדיו. "היא תשרוד", אמר לעצמו, "אם יהיה רעב, מלחמה, חורף קשה, הילדים שלי יהיו מסודרים". וכך, ממקום לא מודע, הוא בחר בנשים מלאות ועגלגלות. זה לא מיני כפי שאנו נוטים לחשוב, אלא קשור, כאמור, להישרדות הגזע. היום העולם השתנה וההישרדות שלנו תלויה בדברים אחרים. לכן, כיום, כשהגבר רואה דוגמנית רזה הוא בוחר בה. "אם כך ייראו הילדים שלי", הוא אומר לעצמו, "הם מסודרים".
האנימה, שמקורה בילדותנו, צומחת מדמות האם. התינוק יוצא מגופה של האם, מניחים אותו עליה והוא לא יודע דבר מלבדה. האם והילד כה קשורים, שהתינוק רואה את אמו ואותו כאחד. אולם, השאלה היא מה קרה עם האמא. האם היא דחתה אותו, סירבה להניק אותו, רצתה שיוציאו את ה"דבר הזה" מהחדר, או שהיא התאהבה בו ממבט ראשון ונתנה לו אהבה ללא תנאי? כאן מתעוררת לראשונה האנימה: הדמות אותה יחפש הגבר בהמשך. אם אימו לא ידעה לתת חום ואהבה, תהיה לו נטייה לחפש נשים כאלו. יש להניח הבחורה הכי מרוחקת במועדון תעשה לו משהו, כי זה מה שהוא מכיר.
האנימה קשורה גם לתפקוד האם: האם היא הייתה מיומנת? טובה? מוצלחת? אולי היא הפילה אותו מספר פעמים? כל מה שהאם עושה לאורך השנים והאופן בו היא פועלת קובע את עתיד החשיבה לגבי האשה בחיי הגבר. גם מבחינת מראה, הגבר יחפש את האמא שלו. אם בילדותו, למשל, הייתה לאם שומה ליד האף, למרות שהיא כבר הורידה אותה ולמרות שהוא היה בן 4 ואין שום סיכוי שיזכור זאת, כשהוא ייכנס למועדון ותהיה לאחת הנשים שומה כזאת - סביר להניח שבה הוא יתאהב, מבלי שיוכל להסביר לעצמו מדוע. זוהי האנימה היושבת בלא מודע של הגבר ומנהלת את חייו.
בשבוע הבא אציג את דמות האב, ונלמד מה תפקידו ומה קורה כשהוא לא מבצע אותו היטב. נגלה גם את ה"אנימוס", את הדמות הגברית שמעוררת אצל האשה את הצורך בזוגיות.
שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית ומנהל את פורום הטארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות, אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.