וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בולעי החרבות

שגיא מנדלבוים ממשיך עם הסיפורים המיתולוגיים שעומדים מאחורי הטארוט. והפעם: על סדרת החרבות והקשר למלחמת טרויה

את יסוד האוויר מייצג סיפור מלחמה, שבו נפגוש את אחת המלחמות המפורסמות, הלוא היא מלחמת טרויה. אולם הסיפור אינו עוסק במלחמה, אלא באנשים, ומציג היבט אנושי, סובל ומתייסר של הגיבור שלנו שאינו יותר מאשר ילד, קורבן של נסיבות, בן למשפחה מקוללת, המתמודד עם קשיים ודילמות מהקשות שנכתבו בהיסטוריה.

את הגרסה הזו לסיפור פחות מכירים והיא סופרה בשנים מאוחרות יחסית של המיתולוגיה היוונית, בשנת 450 לספירה על ידי איסכילוס. אבל בשונה מהגרסה המקובלת, זו הגרסה המתאימה ביותר לסדרת החרבות. היא מתאימה במיוחד ליסוד האוויר, מכיוון שתמצאו בה דילמות, כעס וצער, ולבסוף הבנה שלפעמים כדי להצליח יש להתגבר על הרגש ולעשות את מה שנכון.

שתי חרבות

הסיפור מתחיל כשגיבורנו אורסטס בן שנתיים. הוא אמנם בן אלים, צאצאו של זאוס, אולם לא הוא המלך כי אם סבו, אטריאוס. במהלכו של יום ככל הימים הופיעה לצדו של המלך בדרמטיות מן האוויר, אתנה, אלת הצדק. האלה לחשה במשך כדקה ארוכה דבר מה באוזנו של המלך ונעלמה. אף אחד לא יודע מה אמרה, אולם לאחר שהות קצרה הכריז המלך: "מרגע זה אני לא המלך ומוריש את הממלכה באופן מיידי לבני אגממנון. לא אוכל להתעכב עוד ולחכות לחזרתו של בני ממסע הצייד. אני נוסע לטרויה ומבקש למסור לבני את אהבתי ומיטב איחולים והצלחה".

כך עזב אטריאוס את הכל וכשאגממנון חזר הופתע לגלות שהוא המלך חדש. חמש שנים טובות עברו על הממלכה ואגממנון שלט בה ביד רמה, אך לאחר חמש שנים עשה משגה אחד שעליו ישלם בחייו. הלנה, היפה מכל הנשים, הובטחה לאחיו, ולמרות שמועד החתונה נקבע, הלנה לא באמת התכוונה להתחתן. לבה היה שייך לאחר, לפריס, נסיך טרויה, וממש בסמוך למועד החתונה ברחה הלנה היפה מאתונה, נפגשה עם פאריס בטרויה ושם התחתנו בחשאי. אלא שחתונה של נסיך לא ממש ניתן להסתיר, וכשדבר הבגידה נודע לאגממנון חמתו בערה בו והוא הציב אולטימטום בפני פאריס וטרויה: ביטול החתונה וחזרתה של הלנה לאתונה, או מלחמה!

התשובה לא איחרה להגיע ובה הודיעו הטרויאנים, כי הם לא מוותרים ומסרבים להחזיר את הלני. בטוחים ביכולתם הצבאית של טרויה קראו תגר על צבא אתונה ועל המלך הצעיר. תגובתו של אגממנון הייתה חד משמעית: "יוצאים למלחמה!". הוא גייס את כל הממלכות האחרות ביוון, קרא לכל המלכים ושרי הצבא לצאת למלחמה מהוללת וכך 1,000 ספינות עם המיטב הלוחמים היו מוכנים לעמוד לשירותו.

הלוחמים התאספו כולם מממלכות יוון הקרובות יותר לטרויה, ויום לפני צאתם למלחמה הכינו את הפרטים האחרונים. באותו הלילה כאשר כבר הכל היה מוכן, נפגשו כל שרי הצבא והמלכים וסיפרו כמנהג הגברים על מעשיי גבורתם הרבים. אגממנון שהיה קצת חסר ניסיון לא סיפר על מעשי גבורתו, כי אם על יכולות הציד שלו והתרברב בפני כולם שהוא יכול לצוד אפילו טוב יותר מארטמיס, אלת הציד. הוא סיפר שהוא יורה טוב ממנה, מזהה את המטרות שלו טוב ממנה והתרברב בכך.

בבוקר למחרת נשבה רוח אימים ואף ספינה לא יכלה לצאת מהנמל. חלפו השעות והרוח לא שקטה. כשהלכו לבדוק היוונים אצל האורוקול מה הבעיה, אמר הכוהן שהרוח היא תוצאה של יהירותו של אגממנון. אלת הרוחות, שהיא גם אלת הציד, כועסת ודורשת כקורבן את בתו של אגממנון.

"אם זהו הקורבן שנדרש", אמר אגממנון, "זה מה שאעשה!". וכך שלח מיד מכתב לאשתו, קליטמנסטרה, ובו כתב שעומדים לחתן את בתם אפיגניה בחתונה סודית עם אכילס ולכן עליה להביא אותה במהירות לבדה. המלכה הגיעה עם פמליה של אנשים והבינה שלא תיערך אף חתונה, בתה נלקחה ממנה בכוח ומוקרבת כקורבן. ברגע האחרון היא מוחלפת, אולם בשונה מעקידת יצחק, כאן אף אחד לא יודע על דבר ההחלפה וכולם בטוחים שאפיגניה נהרגה: האבא, האמא, האח אורסטס ואפילו אפיגניה שבטוחה שהגיע למקום אליו מגיעים לאחר המוות.

המעשה נעשה ועכשיו באוהל המלוכה נמצאים המלכה, קליטמנסטרה, המלך אגממנון והנסיך בן השבע, הגיבור שלנו, אורסטס. מריבה גדולה פורצת באוהל הממלכה: המלכה מאיימת על הבעל, כי תרצח אותו כנקמה על מות בתם. היא צורחת ובוכה והמלך עונה באכזריות שאינו מבין כיצד יכולה המלכה להמרות את פיו. "אני הוא ראש המשפחה וראש המדינה", הוא אומר, "אני הוא המחליט ואם זו ההקרבה שהיה עלינו לעשות, הרי שעלייך לקבל את זה". כך המשיכו ההורים של אורסטס לריב, אבל הוא לא יכל לשאת זאת. הוא נכנס לחדר שלו, עצם את העיניים, סגר את האוזניים והתנתק.

הארכיטיפ של הקלף: פירוש הקלף עוסק בהתעלמות מהמציאות בשל חוסר יכולת של השואל להתמודד. הארכיטיפ של הקלף משלים פירוש זה ומסביר, כי בכולנו יש צד שאינו רוצה לראות את המציאות כפי שהיא באמת. כשקלף זה עולה בקריאה, זהו סימן שארכיטיפ זה מתעורר אצל השואל והשאלה היא האם השואל ייכנע לייצר הזה, יתעלם וייסגר, או יתגבר עליו ובכך יוכל להתמודד עם המציאות ולהתקדם למקום טוב יותר.

שלוש חרבות

עשר שנים נמשכה מלחמת טרויה. עשר שנים קשות בהם טרויה לא נפלה ואלפי החיילים היוונים לא יכלו לעמוד מול חומותיה וביצוריה. אך מהצד של היוונים, בכל חודש, בכל קרב, הם היו בטוחים שהנה טרויה עוד מעט נופלת. בכל חודש שלח המלך איגרת לאשתו ובה כתב: "הנה המלחמה עומדת להסתיים, עוד מעט ואחזור הביתה". אבל הוא לא חזר והמלחמה נמשכה. ובכל פעם המלך קיבל בחזרה איגרת חתומה ובה נכתב: "מלכי היקר, בעלי. אין לך מה לחזור הביתה. דע לך כי ביום שכף רגלך תדרוך בארמון, ארצח אותך כנקמה על מות בתנו".

לבסוף המלחמה הסתיימה. טרויה נפלה, המלך חזר ונראה ש-120 האזהרות שקיבל לא שינו דבר. אגממנון ברוב תעוזה חזר עם מאהבת ושמה קסנדרה, שהייתה נביאת אמת, אך למרות שכל הנבואות שלה מתגשמות, קללה רובצת עליה ובפועל לעולם אף אדם לא יקשיב לדבריה. קסנדרה מתחננת בפני המלך שלא יחזור. "שם תמצא את מותך", היא אומרת, "בארמונך תמות", המשיכה, אך אגממנון סירב לשמוע.

כאשר מגיע המלך, אשתו מקבלת אותו בחום ואהבה ומארגנת קבלת פנים נאה. שם, לעיני כל היא מהללת את בעלה וקוראת לו גיבור, מושיע, מלך. לאחר סיום הדברים היא לוקחת אותו לארמון, סוגרת את הבריחים הכבדים ומשאירה בחוץ את זקני הממלכה שיודעים שמשם המלך לא ייצא חי. בארמון הכינה לו המלכה ארוחת מלכים. בעצמה בישלה את כל מה שהמלך אוהב וכשסיים לסעוד, לקחה אותו למיטה וגם שם קיבל את כל מה שאהב. לבסוף לקחה אותו לרחוץ באמבט ושם כשהוא עירום וחסר הגנה היא נטלה חרב והרגה אותו.

למרות שאנחנו בתחילת הסיפור, כבר ניתן לראות שהסיפור מתאים לסדרת החרבות ושהנקמה של קליטמנסטרה הייתה קרה ונטולת רגש. אם היה זה סיפור של יסוד האש, למשל, ברור שלא יכלה הייתה המלכה להתאפק וכבר ברגע שראתה אותו הייתה שולפת אקדח ויורה. אך לא כאן: עשר שנים היא חיכתה ותכננה, וכשזה קרה סוף סוף, היא ביצעה את הנקמה בדיוק כפי שתכננה אותה - ללא רגש ובקור רוח.


הארכיטיפ של הקלף: פירוש הקלף עוסק בהרס וכישלון ידועים מראש. גם כאן הארכיטיפ של הקלף משלים פירוש זה ואפשר לומר שזהו המשכו של הארכיטיפ הקודם. ארכיטיפ זה מסביר, כי בכולנו יש צד שמתעלם מכישלונות אפשריים. גם כאן יש בנו צד שאינו רוצה לראות את המציאות, אולם ההתעלמות היא מאפשרות של כישלון וכשקלף זה יופיע בקריאה מתעורר בנו הצורך, הגובל בהרס עצמי, ללכת כנגד כל הסיכויים, לקחת סיכונים ולנסות למרות שברור שנכשל.

© מנדלבוים שגיא. עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 14 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
  • עוד באותו נושא:
  • טארוט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully